יפה קול על שיר השירים רבה א:ד:ג

לקיים מה שנא' כו'. פי' כי הקב"ה לא יענוש לפושעים רק אם אין לו עוד שום פתחון פה להצדיק נפשו ולכן הראה להם את גדלו כדי שלא יהיה להם עוד פ"פ:

על שנהגת עם שכנותי כו'. ובמה שנהגת עמדי במדת הרחמים ולא בצדקתי וביושר לבבי עשית עמדי החסד הלא הראית לי את חיבתך הגדולה לכן אחריך נרוצה:

רק רע כל היום. ורק הוא מיעוטא דמשמע ביום לבד ולא בלילה ופליג על מה דאמר בב"ר פכ"ו גם בלילה לא שכב לבו קאי על דור המבול:

והנה נותרה בה פליטה. אע"ג דהאי קרא בירושלים כתיב מ"מ מייתי דמצינו שהקב"ה יציל האבות בזכות הצדיקים שיצאו מהם. וכן הציל בזכות זה גם את היו"ד שבטים. ודריש המוצאים בנים ובנות כי הבנים ובנות הצדיקים אשר יצאו מהם בזכותם תנוחמו גם על ארבעת השפטים אשר שלחתי אל ירושלים:

גוי שחייב כרת. הכתוב מיירי בפלשתים דנקראו כרתים כמ"ש ואל נגב הכרתי. אך דורש משום דכתיב שם בקרא כנען ארן פלשתים וע"פ מ"ש והכרתי את כרתים בשביל לשון נופל על לשון. ולכן דורש בכ"מ שנקראו הפלשתים כרתים הוא בשביל לשון כרת:

ובזכות מי ניצל כו'. אע"ג דכתיב שם והאבדתיך מאין יושב. ע"כ הנבואה הזאת נאמרה על עתים רחוקים. ואמר בשביל צדיק אחד כו' זה דורש מהמקרא שם דכתיב והיה חבל לשארית בית יהודה עליהם ירעון ומפרש כי חבל וחלק מהם יהיה לשארית ופליטה. ועל השארית ופליטה הזאת ירעון בית יהודה:

סתר ליה לשבח כו' ומפרש והאבדתיך. אף כי בחטאתם ראויים היו להאבידם מאין יושב ורק בשביל הברית שכרת אבימלך מלך פלשתים עם אברהם תשאר להם פליטה:

עון בית ישראל ויהודה וכו'. בב"ר גרסינן גם הכא ואותן לא נשתייר מהן פליטה ואלו נשתייר מהן פליטה:

לא חלתה יד ליד. פי' משום דסדום לא נגע לעשות מצות לכן לא נשארה להם פלטה. אבל ציון דידיהון נגעו במצות לכן עמדו להם זכות המצות להשאר פלטה. ואע"ג דאמרינן אין עבירה מכבה מצוה וכן אמרו בשוח"ט מז' ס"ב ובשאר מקומות כי הקב"ה לא יקח שוחד מצות לפטור מעונש העבירות ולא יחליף זכות בחובה וחוב בזכות. והיה להם לכלותם ולפרוע להכי המצות לעוה"ב או בחייהם י"ל משום ששכר המצוה הוא נצחי ועונש העבירה הוא זמני. ולכן לטובת האדם לא יחליף מצוה בעבירה וכן להיפך אבל כשהעבירה מחייבת כליה טוב לו לאדם כי ינכה ה' על עבירה זו אחת ממצותיו. ולא תבוא כליה עליו ואפשר לומר עוד כי עיקר עונש סדום היה משום שכפרו בעיקר ובזו מצות ה'. אבל ציון לא כפרה בעיקר ולכן פשטה ידיה לעשות מצות. וחטאתה היתה רק משום תאות היצר לכן לא נענשה בכליה:

שיהיה לברות לו על שבר בת עמי. פי' שבשלו ילדיהן כדי לגמול חסד ולהברות את האבלים. וזה נחשב להם לרחמים ולחסד וע' באיכה רבתי על פסוק ידי נשים רחמניות כו' הבא לא הניחו אותי לפשט ידי בעולמי כיצד היה לאחת ככר אחד וכו' ובמה שכתבנו שם: