יפה קול על שיר השירים רבה א:ב:ו

תמן תנינן כו'. הוא בפרק שני דע"ז והמותר הוא בירושלמי שם:

בלבי צפנתי. משמע דהצפין ולא גלה בחוץ והכתיב בשפתי ספרתי הלא גלה תורתו בחוץ. ומשני כי לפני מיתת עירא היאירי אשר היה רבו של דוד צפן בלבו משום דאסור להורות בפני רבו ולאחר מיתתו ספר בשפתו וגלה בחוץ: