יפה ענף על אסתר רבה ד:ט

דבר אתה מוציא מפיך כו'. פי' שבא להסיר הפחד ממנו פן יקומו נגדו אוהביה ויפרו את מעשיו לכן אמר לו כי אתה תוציא מפיך רק דבר הגזירה ואני אכניס ראשה להרגה:

כתיב כי הוא יכאיב וגו'. משום דק"ל למה אמר ומלכותה יתן המלך לרעותה הטובה ממנה. הלא המלך לא שאל רק מה לעשות בושתי המלכה. ועצה זו אין כאן מקימה. לכן מביא את הפסוק כי הוא יכאיב ויתבש כי רוח ה' נוססה בדבריו אשר בלשון הזה שבא הכאב לשאול בלשון הזה חבש ה' את מחץ מכתו ובאה המלוכה לאסתר אשר היתה בת בנו: