יפה ענף על אסתר רבה ד:י

פתגם גדול אנו עתידים לשמוע כו'. גם פה יתפרש כי רוח ה' נוססה בדבריו להודיע את העתיד להיות וכמ"ש גבי ומלכותה יתן המלך לרעותה. וטעם הדרש הוא מדכתיב ונשמע בנפעל ולא כתיב וישמעו פתגם המלך בקל. משמע ליה שפתגם המלך יהיה עוד סבה לפתגם אחר אשר ממנו יצא. והוא יהיה הפועל לפתגם הנפעל ממנו:

חדא מלכותא רבתא להדא חטיתא. פי' כיון שהמלכות רבה היא ויגיע הנזק לאנשים רבים לכן לא נוכל לשאת את העון הזה. והשני אומר כי רבה קאי על החטאת כי גדולה כבדה ורבה היא לכן לא נוכל לשאת את פשעה. ולדברי שניהם כוונה אחת היא כי לא יבקש עוד להצילה מעונש: