יפה ענף על אסתר רבה ד:ב

שתר שהיה ממונה על היין. [דברי היפ"ע בזה הוא כדברי המ"כ. אך טוב יותר דדריש שתר כמו תירוש בהפך אתוון]:

אטנם שבארץ. פי' דברי ריבות שבארץ כי התרגום של כי קנאה חמת גבר הוא דטננא חמתיה דגברא ופי' שהוא היה השופט בכל ריב וקטטה. ובארמית אטון הוא חבל ומזה במשלי אטון מצרים חבלים הנארגים. וכמו שהוראת חבל בעברית הוא ג"כ על פלך הארץ כן הוא בארמית ודריש אדמתא על חבל ידוע שבארץ:

ממונה על הבית. ודריש תרשיש שר החוזק דשיש הוא מלשון נתאוששו בידו כדאיתא בב"ר פע"ח. ופי' בית הוא המלכות:

איספקסיטין. לשון סיפוק שהיה מספיק להם כל צרכם. ודריש ממוכן מלשון הכנה:

מי מקריב לפניך כר בן שנה כצ"ל. ודריש והקרוב אליו מלשון קרבנות וע' בפ"ק דמגילה וברש"י שם. ומדריש כל זה בושתי שיעצה לבלי לבנות את ביהמ"ק וכמ"ש לקמן. ולכן דרשו השמות אלו כי אם תתקיים ושתי אז אין תקוה עוד לביהמ"ק להבנות. ולקרבנות כי יקריבו:

מרס מי ממרס לפניך את הדם כצ"ל. ופי' כדי שיהיה ראוי לזריקה. ומירוס הסלתות הוא לבללן עם השמן למנחות:

ממוכן מי מכין לפניך את המזבח. [אע"ג דכבר הזכיר אדמתא מי בונה לפניך המזבח י"ל דיתפרש מי מכין לפניך צרכי המזבח ועבודתו. וקאי על קבלת הדם וזריקתו ושאר עבודות שבמזבח אשר המה מלבד בנין המזבח בעצמו]:

בוזק אני בכירה שלהם ומשירם מי העולם כצ"ל. ודרך הכירה להבעירה בגפת כדאיתא בב"ר פ"נ כזה שהוא בוזק גפת בכירה. ופי' שיבעיר אש בכירתם לבערם מן העולם. ודריש כרשנא כר מלשון כירה. ושנא לשון אבוד כמו זרעים שצמחו ושנו:

שתר משקה אני להם כו'. ודריש שתר נוטריקון שתיית תרעלה.

וכי היכן היתה איסקוזות כו'. דריש ממוכן שהוא מוכן ומתוקן מכבר. ולהכי בעי היכן הוא מוכן. ומשני מהמקרא הכינו לבניו מטבח וגו' וסובר ששבעת השרים היו מבבל וכשמואל דאמר לקמן במלכות בלשצר הכתוב מדבר. ושם בכתוב כתיב והכרתי לבבל שם ושאר שכולל כל שרי בבל. וגם י"ל דהתם קאמר הכתוב על נ"נ אשר היה אבי זקן של ושתי ובהריגתה כלה זרעו של ג"נ: