יפה ענף על אסתר רבה ב:ב

ימים רבים של צער. כי מ"ש שמונים ומאת יום לא קאי על עשה משתה כי זה היה מביא לתעוב המאכל כמ"ש הרי"ך ז"ל. אבל זה קאי על בהראותו את עושר כבוד מלכותו כי זה נמשך ק"פ יום. ולכן לא כתיב שמונים ומאת יום אצל עשה משתה וגו' ושרי המדינות לפניו. ולפ"ז מקודם הראה את עושר כבוד מלכותו ק"פ יום ובמלאת הימים האלה עשה משתה שבעת ימים. וא"ש בזה שלא יקשה למה מיעט ימי המשתה לבני ארצו רק ז' ימים ולראשונים ק"פ יום. כי גם לראשונים לא הרבה ימי המשתה כ"כ. ומה דכתיב ימים רבים אשר הוא למותר דריש כי זה ימים של צער וכדאיתא בילקוט שהראה להם כלי ביהמ"ק וציערו ע"ז ולא רצו להסב ועשה לישראל מסיבה לעצמן. ויען דהמצטער מרגיש מאד במשך הזמן. לכן מוסיף כי לישראל היו ימים רבים. ועי' בויק"ר פי"ט שמה הובא הדרש הזה באופן אחר ועמ"ש שם בביאור דברי המדרש הזה: