יפה ענף על אסתר רבה ב:א

כל רוחו יוציא כסיל זה אחשורוש. בא לתת טעם מה שהאריך הכתוב בספור זה. להגיד לנו כי כל מזמות אחשורוש בהראותו את כבוד עשרו הופרו בעצת חכם הרזים. וכמו שדרשו בשמ"ר כל רוחו יוציא כסיל משהוציא כל עצתו אח"כ חכמו של עולם באחור ישבחנה שכן אתה מוצא באחשורוש שעמד ובטל מלאכת ביהמ"ק לפיכך לא מלך אלא על חציו של עולם מה כתיב בו בהראותו וגו' וחכם באחור ישבחנה שהפיל הקב"ה עצתו והרג את ושתי. ופי' הדברים כי המשתה אשר עשה הוא בשביל שבטל מלאכת ביהמ"ק כדלעיל לר"נ. וכדאמרינן בפ"ק דמגילה כשבת המלך אחשורוש לאחר שנתישבה דעתו במלכותו אמר בלשאצר מנה וטעה וכו' אנא מנאי ולא טעינא וכו' ובמה שנהרגה ושתי ונתערבבה שמחתו היה סימן להפלת עצתו. ועוד דושתי יועצתו לבטל בנין ביהמ"ק כמ"ש המתרגם נהרגה ובאה תמורתה אסתר שדריוש העומד ממנה יבנהו:

ששה נסין צ"ל גיסין. ולקמן בפסוק גם ושתי גרסינן ניאוסין. ובילקוט גריס מסכריות והיינו אוצרות. וע"ש ששה דריש את עושר כבוד מלכותו שלש. ואת יקר תפארת גדולתו שלש הרי ששה:

מיני יציאותיו. פי' חשבון יציאות ביתו ושכר עבדיו הראה להם. כי בזה יודע עשרו. ולא מפרשי עושר ממש. כי עושר המלך הוא במקומות רבים וא"א להראות לעין עושר כבוד מלכותו. והאומר סעודת א"י פי' כי הראה לו ההכנסה שהיתה לו מא"י כי רבה היא. ובש"ר לא גריס להא:

בגדי כ"ג הראה להם. שלבשם ונתעטף בהם כדאיתא בפ"ק דמגילה ופירש"י שהיו בידו בגדי נ"ג שהביא נ"נ מירושלים. והטעם בזה שחשב שעוד לא יבנה ביהמ"ק כיון שעברו שלש שנים לבטול מלאכתו כדלעיל. או לפי שמנה וטעה כדאיתא בפ"ק דמגילה לכן הקל בכבוד בגדי כהונה ונתגאה בהם כמו בלשאצר שהוצוא כל כלי ביהמ"ק כשחשב שהגיעה העת ולא נבנה ביהמ"ק וגם אחשורוש הוציא כלי ביהמ"ק כדלקמן:

בת קבריא. אמת המים של נהר קבריא הנזכר בב"ר פי"ג מתגלגלת בין במקום שלה ובין שלא במקומה כי יוצאה ומתפשטת לחוץ למקומה כאלו הוא ג"כ מקומה. והוא משל לאחשורוש שהתגאה בבגדי כהונה שלא ניתנו לו להשתמש בהם. ומצינו הוראת בת על אמת המים כמו בת כרתא דריש פרק כל הבשר:

מהיכן העשיר כולי האי. וס"ל שלא מלך אלא בחצי הכיפה: