יפה ענף על אסתר רבה, פתיחתא ט

ומושל על הבריות. פי' או מושל על הבריות כי לאו דוקא מלך אשר בידו להרע אך כל מנהיג ושוטר אשר ינהג בחנף. יזיק לבני אדם:

מן קשיוותיהון. פי' כי אם תפרש אשר המושל החנף הוא מוקש לעם היה לו לכתוב מוקש עם ומדכתיב ממוקשי דריש כי המ"ם הוא מ"ם הסבה כי המנהיג הוא לפי הדור. ואם בני הדור נוקשו אז ימשול במו אדם חנף:

להגדיל כנפים. כי מושלים הצדיקים ירגיעו וישקיטו את הארץ ואדם חנף יניע ויניד כצפרים את בני איש ולא ימצאו מנוחה. ומפרש את הכתוב ממלוך אדם חנף כי להמלט מן אדם חנף טוב יותר לבחר ממוקשי עם זה הפח והמוקש הפרוש למעופפים:

זה אחשורוש. ונמשך אלמעלה והוא ישקיט וגו' כי ה' ישקיט את הדלים ויצילם ממלוך בהם אדם חנף כאחשורוש:

שהרג את אשתו מפני אוהבו. אע"ג שנהרגה בשביל שמרדה בפקודתו. מ"מ חפץ כי השופטים יהפכו בזכותה ורק מאהבתו להמן נתרצה למשפט קשה כזה:

ח' דברים. בסוף סוטה במשנה נמנו עוד דברים כזה ור"ג לא מנה רק מה שחזה בבני דורו. והמדרש מסיים על דבריו ואיזה זה אחשורוש:

וכיון שראו הכל כן. שהוא חנף והוקם כדי להפרע מהם צוחו וי: