יפה ענף על איכה רבה ה:כא

רבש"ע שלך הוא השיבנו כו'. יש מפרשים כי כנסת ישראל אומרת להקב"ה אחרי כי אתה מקור הטוב וכל טוב מידך הוא לנו לכן ראוי הוא כי אתה תישר דרכינו לשוב אליך בתשובה. ומידך תצא הטובה לנו והקב"ה השיב להם כי העיקר הוא הבחירה אשר היא בידכם. אבל אין זה לפי הפשט דא"כ למה השיבה כ"י שלך היא בוודאי טענת הקב"ה אמת היא. וגם הכתוב שאמרה כ"י שובנו אלהי ישענו אינו מדבר כלל מתשובה. אבל פירוש הדברים הוא כי כ"י תאמר כי הישועה צריכה להיות לפני התשובה כי בראותנו אשר ה' קרוב לנו והושיענו אז נשוב אליך והקב"ה השיבם כי הישועה לא תוכל לבוא אם לא תקדימנה התשובה. וע"ז השיבה כ"י כי הישועה שלך היא כדכתיב שובנו אלהי ישענו. ואח"ז נשובה אליך בתשובה. וז"ש הכתוב השיבנו ה' אליך וקרבנו לישועתך ואז ונשובה אליך בלב שלם וכן נראה במדרש תהלים מז' פ"ה:

חדש ימינו כקדם כאדה"ר. מדלא כתיב כימי קדם לכן דרש כקדם הוא תאר על אדם הראשון שהיה אז בצביונו ובקומתו כן תחדש ימינו:

כימי עולם זה משה. שירדה האש על הקרבן בשמיני למלואים וכן בימי שלמה כשחנך את ביהמ"ק והכי שנו בת"כ והיינו דפי' שנים קדמוניות בימי שלמה. אע"פ שאין הוראה לדבר מלשון קדמוניות מוקמינן ליה בדומה לימי משה בירידת האש:

כי מי נח זאת לי. מפרש כימי עולם כמי שנתחדש העולם בימיו והיינו כימי נח. ובודאי ערבה מנחתו כדכתיב וירח ה' את ריח הניחוח. וכן בהבל כתיב וישע ה' אל הבל ואל מנחתו. ומפרש קדמוניות על הבל שהוא היה הקודם בזמן להקריב קרבן. ואע"ג דגם אדה"ר הקריב שור שקרניו קדמו לפרסותיו כדאיתא בפ"ק דעבודת כוכבים אבל אין זה מפורש בקרא. ועוד שהקרבן ההוא היה על חטאו ופשיטא דאין בו כ"כ ערבות:

שלא היתה עדיין עבודת כוכבים בעולם. יתכן שהאומר כימי משה ושלמה בא לרמז אל שני טעמי הקרבנות. האחד להרחיק מעבודת כוכבים ועז"א כימי משה שבימיו טעו בעגל ובא המשכן וקרבנותיו לטהר העון הזה. והב' להשכין השכינה למטה ועז"א כשנות שלמה כי אז כבוד ה' מלא את הבית ועמדה שם השכינה עד שחרב ביהמ"ק. ור' בא לרמז שני טעמים אחרים. הא' להודות לה' על גמולו שיגמל לנו ועז"א כימי נח כי קרבן נח היה שהודה לה' ששם לו שארית בארץ והצילו ממי המבול. והב' להכניע החומר ולהגביר השכל ועז"א כשנות הבל שעבודת כוכבים לא היתה עדנה בימיו ואין טעם לקרבן רק להדבק בה' בהכנעת חומרו ותגבורת שכלו. ועי' בעקידה שער נ"ז שהביא את המדרש הזה בנוסחא משובשת. גם פירושו עליה לא יעלה לרצון: