יפה ענף על איכה רבה ה:יח

וכבר היה ר"ג וראב"ע כו'. עיקר המאמר הזה הובא פה בשביל מעשה השני לפרש את הכתוב שועלים הלכו בו שמזה נראה שהוא השגחה אלהית אשר מקום המקודש יהיה מרבץ לבעלי חיים וכמ"ש הר"י בן שועיב ז"ל:

אם כן למכעיסיו כו'. פי' אם ה' לא יקפח שכר מכעיסיו ויגמול להם טוב על קצת זכיות שבידם. מכ"ש שיגמל רב טוב לעושי רצונו. אף כי ידון אותם עכשיו ביסורים עד שירצו את עונותם המעטים אשר בידם:

הגיעו לצופים וקרעו. כדתניא בפרק אלו מגלחין ומהיכן חייב לקרוע משהגיע לצופים:

וזכריה במקדש שני. שהוא זכריה בן ברכיה שנבא בשנת שתים לדריוש:

מה אמר אוריה כה אמר ה' צבאות ציון שדה תחרש. ואע"ג שהכתוב הזה נמצא בירמיה בשם מיכה המורשתי כבר תירצו התוס' דמכיון דכתיב התם וגם איש היה מתנבא בשם ה' אוריהו בן שמעיהו משמע שדבר אוריהו היה כמו מיכה המורשתי ואע"פ שאין זה מספיק דכיון דסוף הכתוב של וגם איש היה מתנבא הוא ככל דברי ירמיהו. ומאין נוכיח כי גם נבואת מיכה היא בכלל מתנבא. כבר תידץ הרמ"ה כיון דכתיב וגם איש היה מתנבא וגו' וכתיב עוד הפעם שם וינבא על העיר הזאת ע"כ יתפרש מתנבא כדברי מיכה ואח"ז אמר וינבא וזה קאי על ככל דברי ירמיהו. ודע כי אוריהו הכהן ואוריהו בן שמעיהו אחד הוא:

ואם קיימים דברי אוריה כו'. הנה באמת דבר ה' נאמנים הם וקיימים בלי עדים ומי הוא המספק באמיתת קיומם. אבל פירושו כי לפעמים דברו בדרך הפלגה וכמו ערים גדולות ובצורות בשמים. וכן ותבקע הארץ לקולם. אבל במה שנתקיימו דברי אוריה וירושלים עיים תהיה דברים ככתבן לכן שמח כי זה לו לעד אשר גם נבואת זכריה עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים וגו' יתקיימו כאשר הם בכתובים ולא נאמרו בדרך הפלגה:

וכלשון הזה א"ל עקיבא נחמתנו עקיבא נחמתנו כצ"ל וכ"ה במכות. וכתב ע"ז בעל העקידה בשער פ"ח שאמר ב' פעמים נחמתנו כנגד מה שנחמם פעמים. בראשונה כשנכנסו לרומי. והשניה במעשה השועל ודבריו נכונים הם: