יפה ענף על איכה רבה ג:ח

על שאתה מחדשנו בבקר. כלומר מפני שאתה מחדשנו בכל בקר שאנו מפקידים נשמותינו בידך בלילות כשהן עיפות מעמל היום ואתה מחזיר לנו חזקות כאלו הן חדשות וע"ז אנחנו מברכים המחזיר נשמות לפגרים מתים כמו שאמרו רז"ל כי השינה הוא טעם מיתה. ומזה אנחנו יודעים אמיתות האמונה מתחיית המתים כי גם זה הוא מעין תחה"מ:

בבקרן של מלכיות. פי' בראשית צמיחת המלכות הבולעת את אשר לפניה כמדי לבבל. ויון למדי ואדום ליון והם נבלעו זה בזה אבל ישראל לעולם בעמדם יעמודו ולא יכלו. ומוה אנחנו יודעין שרבה אמונתך לגאלנו. אחר שהוא עמנו תמיד. ולא לחנם ישמור אותנו מכליון אם לא להיות לפליטה גדולה בארץ. ועל יתר דברי הסימן הזה עיין בב"ר שם הגירסא משונה קצת וע"ש מה שכתבנו בביאור הדברים: