יפה ענף על איכה רבה ב:יז

כמה נביאים העדתי כו'. ומפרש מה אעידך ואוכל להתרות בך עוד ע"י הנביאים. וכן מפרש מה אדמה לך עוד להגדילך אחרי כל הגדולות אשר עשיתי לך ולא הועילו:

ביד כל נביא כל חוזה נביאו כתיב כצ"ל וכ"ה בערוך ומדריש נביא בבוקר וחוזה בערב וכדכתיב בקרא השכם ושלוח ור"נ דריש מקרא עבדי הנביאים בל"ר משמע ג' בבקר וב' בערב ומה שנא נכתבה נבואתן אין קושיא כי כולם התנבאו על דבר אחד ולא היה חידוש בדבריהם:

לביזתא עריתא וכ"ה בעברית בבקר יאכל עד אז חולק עד שלל הרבה:

כמה ויעודין. ע"ש ונועדתי לך שם קרי למשכן ה' ויעודין. ועי' בזה בחזית בפסוק כמגדל דויד ומ"ש ע"ז:

הבת ירושלים הבת שיראה וכו'. משים דק"ל למה הבת בה"א הידיעה עם הסמיכות אשר זה הוא נגד הדקדוק וצ"ל בת ירושלים (ורק ע"ד הזרות נמצא כמו השכוני באהלים ויש טעם על כל אלה) לכן דרש ירושלים כמו לתואר יראה ומושלמת. ומוכיח לה איך הבת אשר היתה יראה ומושלמת נהפכה לפוחזה ושכחה את כל הטוב אשר נעשה עמדה:

לכשאשוה לך אנחמך כו'. הנה אם נקרא מה אשוה לך גם לפי הדרש בפתח יתפרש אם תמלא כל הארץ דעה את ה' הנשגב לבדו. והקב"ה ישוה כולם לאמונה זו אז אנחמך. אבל י"ל ג"כ כי לפי הדרש נקרא אשוה בסגו"ל ופירושו אם ה' ישוה ויהיה יקר לך כי תכיר שהוא לבדו הנשגב אז אנחמך:

המצוינין במילה כו'. עמ"ש בחזית בפסוק הנך יפה רעיתי סי' ב':

מי שהוא עתיד לרפאות שברו של ים שימתקו מימיו המלוחים ע"י מי המקדש שילכו שם ונתרפאו המים. כדדריש בירושלמי שקלים בפ' י"ג שופרות. או שפירושו שברו של ים הריגת שרו של ים וכדאיתא בפ' הספינה וירפא לעתיד:

מי שירפא לך נביאיך. פי' כשירפא ה' את נביאנו שלא מצאו חזון מה' ותשוב נבואתם כדכתיב אשפוך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנותיכם אז נושע מגלותנו. ומסמיכות נביאיך למי ירפא לך דריש לה: