יפה ענף על איכה רבה ב:טז

גלוסקין וקינטיטון. אשר בהם הורגלו מעולם. וזו היא התאניה הגדולה כי אכלו מעולם מעדנים ויבקשו את הרגלם בעת אשר יתעטפו כחלל ברחובות עיר מהרעב והצמא אשר השיגום. וזה ע"ד האוכלים למעדנים נשמו בחוצות האמונים עלי תולע חבקו אשפתות:

חד שירא וחד קדש. אצעדה מתרגמינן שירין ועגיל מתרגמינן קדשין והיינו נזמי האף:

והיא אמרה לבנה הגדול כצ"ל:

הה"ד בהתעטפם כחלל וגו'. כי על עולל ויונק כבר נאמר בעטוף עולל ויונק וגו'. ולכן דריש גם בהשתפך נפשם היינו ברא זעירא: