יפה ענף על איכה רבה ב:א

ההפך עלי בלהות. משום דבעי לפרש איכה יעיב שהעביר את הצדיקים מבינינו כעבים ע"ד כעב עברה ישועתי אשר זה הוא סוף הכתוב הזה לכן מפרש גם את ראש הכתוב הזה אשר כן הוא דרך המדרש. וכ"ה כל הסימן הזה כי האחד הוא העיקר ודרך אגב מובאים גם שאר הדרשות מענין זה. ודריש הבלהות אשר אנכי הבאתי על שאר בני אדם עתה ההפך הקב"ה אותם עלי:

לחליא של עמוד. והוא מפרש ההפך עלי בלהות באלו כתיב ההפך ושמכה עלי בלהות. וביאור הדברים כי מקודם היו הבלהות כגלגל החוזר בעולם שסנחריב בלבל את כל האומות. ועתה המה יושבים בשלוה ורק על ישראל ההפך וסמך את הבלהות. ומשוה זאת לכותרת על ראש העמוד הסובבת במעגל ע"י הרוח. ואם יבוא צרור שם תעמוד ולא תנוע עוד. כן הפך הקב"ה עלי את הבלהות וסמך אותן בחמתו כי לא תסורנה ממני:

את מרדפן ברוח כדי שלא יגינו עלי. ע"ד כי מפני הרעה נאסף הצדיק וכן פגעת את שש וגו' בהם עולם ונושע:

מה אלו בכהן ונביא כו'. ששקיעת חומת יריחו היתה ע"י היקף הכהנים בתקיעת שופרות וע"י יהושע שהיה נביא. אף חורבן ירושלים היה ע"י ירמיהו שהיו כהן ונביא ונבא עליהם בשופר ובתרועה. כדכתיב תקעו שופר בארץ להרים קול בתרועה:

ר' פנחס אמר כדאמרי כצ"ל ופי' כמו שאמרתי לעיל מיניה שנים שלשה גרגרים בראש אמיר ארבעה חמשה בסעיפיה פוריה. וב' וג' הם חמשה. וד' וה' הם ט' וביחד הם י"ד:

אף אלו בנפילת חומה תחתיה. שע"י שהיה נבוזראדן ממדד בחומה היתה שוקעת טפחיים ומחצה בכל יום כדלעיל בפסוק לא האמינו. ויש ספרים דגרסי אף אלו בנפילת חומה תחתיה הבקעה העיר מה אלו ויעלו העם העירה איש נגדו אף אלו ופרצים תצאנה אשה נגדה:

דכתיב באו בעבים ובכפים. גם האי קרא בפורענות ישראל נאמר ולא שייך הכא מידי. וקרוב יותר לגרוס דכתיב הנה ה' רוכב על עב קל אף אלו בעבים דכתיב באו בעבים ובכפים. והנה מה שאסף כל אלה הדמיונות והציבם זה לעומת זה. י"ל כי ע"י חמשה דברים תגבר יד עם אחד על רעהו. הא' בהשגחת ה' אשר הוא מהעדא מלכין ומהקם מלכין משפיל אף מרומם. הד' הנותרים הם טבעיות הא' הוא אם להאחד הוא רב אונים וגבורה מאשר לרעהו. והב' אם צבאות חיל האחד רבו על השני. הג' מבצר משגב המקום. וכמ"ש הכתוב על שלשתם אלה החזק הוא הרפה. המעט הוא אם רב הבמחנים אם במבצרים. והד' התחבולה וכדכתיב כי בתחבולות תעשה לך מלחמה. ולכ"א שכמו שלא עמדו אלה לשאר העמים לא עמדו גם לישראל. ועל הא' אמר בכהן ונביא אשר דבר ה' בפיהם. ונגד הגבורה אמר בשופר ותרועה המורה על הגבורה וכדכתיב מקול פרש ורומה קשת תקעו שופר בארץ. ונגד המון רב אומר מה אלו בי"ד שאע"פ שהיו רבים נשארו מעט מהרבה. וכנגד המבצרים אמר בנפילת החומה שמבצריהם לא הועילו להם. ועל התחבולה אמר באו בעבים שנחשכו פניהם וחכמתם לא עמדה להם: