יפה ענף על איכה רבה א:מא

מהו זה שכתב וצדקתך אלהים עד מרום. ויקשה הלא חסדי ה' הוא גבוהים הם מהשמים וכדכתיב כי גדול מעל שמים חסדך [וכאן לא שייך התירוץ מה שמתרץ בפ' מקום שנהגו כאן לעושים לשמה וכאן בעושים שלא לשמה] ולכן משני כי פירושו כי הצדקה אשר צוה ה' נצרכת גם בעליונים אשר במרום. ועד מרום הוא עד ועד בכלל וראב"כ מפרש כי הצדקה הנעשה בארץ מעמדת העליונים והתחתונים:

ומלאך אמר לכרוב. ואע"ג דבוא אל בינות לגלגל ע"כ מאמר ה' למלאך צ"ל דויאמר ב' בלתי דבק עם בוא אל בינות לגלגל. אלא ה"פ ויאמר ה' אל האיש לבוש הבדים והאיש אמר לכרוב והדר מפרש שמאמר ה' למלאך היה בוא אל בינות לגלגל:

שלא אכוה. אע"פ שגבריאל שרו של אש ולבוש הבדים הוא גבריאל. אש שלמעלה שאני. אבל באמת הדברים האלה יש להם סוד. ונראה שזה חולק אדר"י בפ' יוהכ"פ דאמר א"ל אי לא עבדת לא עבדת אי עבדת איבעי לך למיעבד כדפקדוך. וכאן משמע שהיה מוכרח לעשות כן:

בעלי צדקה שעושין אלו עם אלו. ולכן אין לזרקן בחמה אלא בנחת:

היה מדבר עמה בפרהסיא. בויק"ר הגירסא יותר מתוקנת וכ"ה עד שהכיר בה שהיא יהודית היה מדבר עמה ע"י תורגמן ומשהכיר בה [והיינו שנודע לו שהיא מזרע המלוכה] היה מדבר עמה ממש. וה"ק מתחלה היה אומר ע"י מתורגמן אבל השתא ויאמר לאסתר ממש:

לפי שבעוה"ז כו'. כדי לסיים האגדה בדבר ישועה קאמר הכא וכדרך המדרש והתנחומא. ומ"ש שאין מיתה לעתיד לבוא עי' בב"ר פנ"ו ומ"ש שם:

אלו שני המאורות. שניתנו להאיר על הארץ והוי צדקה וחסד לעולם שניתנו מתנה לעולם. ועוד דצדקה עשה ה' עם העולם שלא נתנם ברקיע הא' שאלו היו נתונים ברקיע הא' לא היתה בריה יכולה לעמוד מחמתו כדאיתא בב"ר פ"ו. ופי' עד מרום אפילו במאורות שבמרום צדקתך נוהגת בעולם: שאתה כובש על מדה"ד. להאריך אפו לחוטא וה"ק בענין אלהים דהיינו מדה"ד מי כמוך כובש:

באותה שעה קפצה. נראה שיש כאן דילוג סופר וצ"ל ד"א וצדקתך אלהים עד מרום שעשה דין במרום שכשנגזר להחריב ביהמ"ק באותה שעה קפצה. ומפרש וצדקתך אלהים לשון דין ומשפנו שאפילו ע"י המרום עושה דין בעולם:

מה כתיב ממרום שלח אש בעצמותי. וקרא לביהמ"ק עצמותי משום שהוא כחן של ישראל:

אריא קטילא קטלת. זה כנגד הריגת גבורי ישראל. וקמחא טחינת טחנת כנגד הריסת החומות והמגדלים. וקרתא יקידתא כנגד שריפת ביהמ"ק ובתי ירושלים ולא חש הכתוב לרמוז אלא להריסה שהוא יותר מפורסם וכולל:

אם ראית ספסלין עד והיה זה שלום עי' בחזית בפסוק אם חומה היא ומ"ש שם. ומ"ש אחור מן הכהונה ומן המלכות פירשנו לעיל בפסוק ותשב אחור: