יפה ענף על איכה רבה, פתיחתא ז

אנינה מבפנים ואבילה מבחוץ. מכפל לשון ואנו ואבלו דריש חד מבפנים וחד מבחוץ. ופי' בין בעיר ובין בחוץ ע"ד כל שעריה שוממין וזה בעיר. וע"ד דרכי ציון אבילות וזה מבחוץ. א"נ פירושו אנינה מבפנים זה הצער שבלב. ואבילה מבחוץ הוא הצרות הנראות לעין:

פתחיה חורבן ראשון ושני. וזה מענין פתח לבנון דלתיך שנאמר על החורבן. ויען דכתיב פתחיה בל"ר דריש על שני חורבנות:

נקיה מד"ת. אע"ג דהקרא ונקתה קאי על פתחיה הנאמר על ב' החורבנות. ובמקדש שני אמרינן בריש יומא שהיו עוסקין בתורה ובמצות ובג"ח. יתכן כיון דאמרינן שם דבית שני חרב בשביל שנאת חנם ששקולה כנגד ג' עבירות עבודת כוכבים ג"ע וש"ד לכן גם תורתם ומצותם לא נחשבות למאומה: