יפה ענף על איכה רבה, פתיחתא יז

ר"א פתח ישיחו בי יושבי שער. טעם הפתיחא זו לקריאת מגילת איכה. משום שרבים אומרים מאחר שבית המקדש כבר הורס וישראל כבר גלו. מה נוסיף עוד להדאיב את לבנו בקינים הגה והי. ואם ירמיה קרא את המגילה הזאת באזני בני ישראל בטרם באה עליהם הרעה כי חשב אולי ישובו וירפא להם. אבל עתה מה יועילו לנו הקינים התאניה ואניה. אבל באמת כבר אמרו רז"ל כי כל המתאבל על חורבנה זוכה ורואה בבנינה. וטעם הדברים כי בתאניתם ישפכו שיחם לפני ה' ובתחנונים יבקשו כי ישיב ה' את הנדחים ויכונן את ביתו שנית. וזה שדרש גם בתהלים דכתיב כי קנאת ביתך אכלתני וחרפת חורפיך נפלו עלי ואבכה בצום נפשי וגו' ואתנה לבושי שק וגו' והדר כתיב ישיחו בי יושבי שער כי יושבי בתי כנסיות ובתי מדרשות ישיחו בי למה אשחית נפשי בדברים לא מועילים אבל ואני תפלתי וגו' כי אנכי אבכה ואתפלל על החורבן כי ה' יענני בעת רצון:

בגין דלא נצרך. פי' ראוי לזהר בהוצאותינו שלא נצטרך לאכול חרובין כיהודי שהוא מוציא ממונו בשבתות ויו"ט כדלקמן ובא לידי עניות וצריך לאכילת חרובין וכדאמרינן בחזית פסוק משכני צריך יהודאה לחרובא גבי יאה מסכנותא לישראל:

ומכניסין המימס גרסינן כדלקמן בפסוק הייתי שחוק לכל עמי ופירושו מיני שחוק וליצנות והוא מומוס בלע"ז וזה כענין מכניסין מומסין דבראשית רבה פ"פ:

לפיכך השמן ביוקר. וע"י שאין לו שמן לסוך את ראשו הוצרך להתגלח שלא יעשה חטטין בראשו ע"י שאינו סך בשמן: