יפה ענף על איכה רבה, פתיחתא טו

כבוד לאיש וגו'. ודורש לאיש על הקב"ה שנקרא איש מלחמה וכבוד הוא לשבת מריב לשונות. יען כי עתה וכל אויל יתגלע להטיח דברים ולאמר כי קצרה יד ה' מהושיע. ומ"ש הזקינו עמ"ש בזה באסתר רבתי בכתבי המן:

הה"ד ויבא אל הגוים וגו' . ובתנחומא מדריש מה דכתיב ויבא כי גם השכינה הלכה עמהם בגלות. והמדרש ימאן בדרש הזה כיון דהכתוב משתעי בתוכחות:

שהיו ליצנים. כדכתיב ויהיו מלעיבים במלאכי אלהים ומתעתעים בנביאיו והיינו מה שליצני הדור ממללים בפיהם ומרמזים בעיניהם ועי' לעיל בסימן י"ב: