יפה ענף על איכה רבה, פתיחתא יא

פתח תחת אשר לא עבדת וגו'. נראה שבא לפרש לשון איכה לא בדרך שאלה ככל לשון איך ואיכה בתנ"ך. כי מי לא ידע בזה שבפשע ישראל נשארת העיר בדד. ולא תצדק פה השאלה. ומטעם זה דרשו לקמן לפרש איכה מלשון תוכחה או לשון קינה וכאן מפרש כמו איכה אשא לבדי שפירושו כי זה מהנמנע אשר משה לבדו ישא כל הטורח והעמל כן יתפרש איכה ישבה בדד כמו לא האמינו מלכי ארץ שהוא כמעט מהנמנע אשר העיר רבתי עם כירושלים תשב בדד. וזה אשר מונה מסוף הקאפיטל מן התי"ו עד אשר בא אל האל"ף שהוא איכה ישבה בדד אשר זה הוא עיקר דרשתו. ומונה והולך בדרך תשר"ק את ההצלחות אשר היו לישראל לפנים נגד התלאות אשר באו לישראל עתה:

אלו זכיתם הייתם קוראים כו'. פי' היה מתקיים בכם כי בקריאה לבד אין זכות וחובה. ומה שמציב תביאמו ותטעמו כנגד תבוא כל רעתם הוא משום ס"ד דכתיב ועולל למו כאשר עוללת לי שפי' שכשחתה את ישראל כמו הקוטף בעוללות וכדמפריש לקמן. וזה נגד תביאמו ותטעמו אשר הבטחת לטעת אותם בארצם. כי סעיפיהם וענפיהם ישגשגו:

ראה ראיתי את עני עמי. וזו היתה ראיה לתשועה ועכשיו ראה ה' כי צר לי ואין תשועה לי. וכן וקראתם בעצם היום הזה הוא קריאה לקיים המצוה ועתה קראתי למאהבי המה נביאי השקר אשר התעוני בגלוליהם וכדלקמן. וכן צדק צדק תרדוף כתיב למען תחיה וירשת את הארץ וזה ההפך מן צדיק ה' כי פיהו מריתי ולא רדפתי הצדק. ובשביל זה בתולותי ובחורי הלכו בשבי וגורשו מן הארץ וכן הוא בכל הכתובים ימצא המעין כי האחד הוא ההפך מן השני העומד כנגדו:

במסלה נעלה. לישנא בעלמא נקני אבל פירושו כי עלו מעלה מעלה וכמו ונתנך ה' עליון והיית רק למעלה וזה הוא לשון נעלה והפך זה סלה כל אבירי שנרמסו ושחה לעפר נפשם:

בכל הדרך אשר הלכתם. והיה ה' בעזרם וכדכתיב כאשר ישא האומן את היונק ויהי להפך לא אליכם כל עוברי דרך שאירע להם תלאות בדרך ואין דואג עליהם:

חטא חטאה ירושלים ולא נטהרה מחטאה כי לנדה היתה:

ונזכרתם לפני ה' אלהיכם וכתיב ונושעתם מאויביכם והפך זה זכרה ירושלים וכתיב שם ואין עוזר לה:

ויצא מן בת ציון כל הדרה. ואע"ג דבכ"מ שגלו שכינה עמהם כדאיתא בפ"ד דמגילה מ"מ לא מינכרא עתה כמו שהיה בשבתם בארץ: