ידי משה על שיר השירים רבה ב:ה:ג

נאמר כאן הרחק וכו' שהיה רחוק אלפים אמה. ובגמרא דרש ר"י ומה ארון שלא היה מרוחק אלא י"ב מיל משמע שהיה ראוי להיות רחוק יותר וקשה מאי קמ"ל בזה ומאי שייכות זה לדרש של ר"י ולק"ו ונ"ל ע"ד שאמרו בספרי שאמר יהושע לישראל עתידין אתם לעשות שבת לפני ארון ע"כ אל תרחיקו יותר מן אלפים אמה כדי שתהיו יכולים לבוא בשבת לפני הארון להתפלל שם וא"כ ש"מ שהיו מתפללין לפני ארון וא"כ בלאו דרשה זו שהיה מקדים שהיה הארון מרוחק רק אלפים אמה הייתי אומר שכל מבקש קאי על המתפלל רק הואיל ואיתא שטעם שהרחיק משה את האהל לפי שהיו מנודין ומנודה אסור להתפלל בד' אמות שלו וא"כ ע"כ כל מבקש קאי על מי שרוצה ללמוד תורה דאם על המתפלל קאי קשה אדרבה היה למשה להרחיק את האהל יותר מאלפים אמה כדי שלא יהיו יכולים לבוא להתפלל לפני ארון וא"כ לא היה ר"י יכול ללמוד ק"ו זה עד שדרש מתחלה ג"ש זו ודו"ק:

ובמה ברכו וכו'. ונתתי טעם לשבח למה נתן ה' שכר זה שילדה ס"ב בנים ובגמרא שילדה כל אחת ששה בכרס אחד לפי דאיתא במ"ר פ' נשא אתה מוצא שמונה את בני קהת ב"פ ונמצא במנין ב' חסרים ב' שלישית לפי שהיה הארון מכלה בם ב' חלקים ועובד אדום הגתי היה לוי ולמה נקרא שמו אדום שהאדים פני דוד שלא אבה דוד להטות אליו ארון אלהים לפי שארון מכלה ועובד זה שהעמיד עצמו בסכנה ושמונה בניו הלוים הכניס עצמו בסכנה ששה נפשות שהוא וח' בניו הוא ט' וראויה לכלות ע"י הארון ב' חלקים שהוא ששה ע"כ יהיה מדה כנגד מדה שילדו כ"א ששה ודו"ק:

ורבנן אמרי דלה לנו בזכות אבותינו ולרועים כדי להטיל שלום. המדרש זה א"א להולמו דקשה חדא מה זכות אבות שייך אצל בנות יתרו ועוד איזו זכות אבות שייך לשאיבת מים והרבה יגעתי ושאלתי דבר זה לגאוני ארץ ולא השיבו לי דבר ואענה אני חלקי לפי שבפ' שמות איתא וזה לשונו ורבנן אמרי שהרועים השליכן למים ובא משה ודלה אותן מן המים לפ"ז רבנן דהכא אזלי לשיטתן דהתם לז"א דלה לנו כי רוצים לתרץ מלת לנו ממעט את האבות ע"כ סברי רבנן הכפלות של דלה דלה כדברי ר"ן דלה לנו ולרועים אך שרוצים לתרץ מלת לנו שהוא מיותר לז"א דלה לנו שלא בזכות אבותינו כצ"ל וצריך להגיה מלת שלא פי' מה שהציל אותנו ודלה לנו מן המים הוא בודאי אינו בזכות אבותינו הרשעים כי היו מגרשים את יתרו מן העיר בשביל שהיה רוצה לגייר וציוו שלא ירעה שום אדם את צאנו אך קשה למה דלה מים להרועים שהיו רשעים לז"א כדי להטיל שלום וכו' ודו"ק: