ידי משה על שיר השירים רבה א:א:יא

כגון נזם זהב וגו'. פי' טעמים מעולים לשבח כזהב וכתם ועיין לעיל בפרשת חקת ולקמן בקהלת רבה עוד יש לומר דקאי ארישא דקרא דכתיב לעיל מניה תפוחי זהב במשכיות כסף ודרשו ברבה פ' ויגש חזורין דדהב בגו דסקרין וכו' מראה פנים לכל צד וכו' ואולי פי' גם למקרא דנזם זהב מעין פי' זהב הכתוב קודם וקרא דמייתי אח"כ נזם זהב באף חזיר הוא ט"ס ועוד נראה כיון שמצינו בנזם זהב ב' משלים וטעמים והוא נזם זהב וחלי וגו' ונזם זהב באף וגו' א"כ בשאר פסוקים ג"כ יקרא ככה שיהיו ב' משלים וטעמים כן מצאתי בכ"י הגאון מהורר"ן כ"ץ ז"ל מלובלין:

צא מהן שני רעבון. ובירושלמי דקידושין איתא גבי למען יאריכון ימיכם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע וגו' כימי אבות פי' היפ"מ אף שימי אבות הם תק"ב הואיל ובן ג' שנים הכיר אברהם את בוראו פי' לאחר ב' שנים משבא לשנת ג' א"כ לא קחשיב הני תרתי שנים וא"כ צריך לישב למה לא קאמר הכא ג"כ כתירוץ יפ"מ שאתיא כמ"ד בן ג' שנים הכיר אברהם את בוראו וי"ל שטוב לאוקמי אליבא דכ"ע וק"ל: והואיל ואתא לידי דבר זה לא אחריש בדי"ו מה שחדשתי בע"ה בירושלמי זו שהסכימו עמי כל גאוני ארץ דאתי' ירושלמי זה אליבא דכ"ע ואזיל הירושלמי לשטתיה דאית' בברכות בירושלמי שעובי כל רקיע הוא מהלך חמשים שנה לפי שהשמש הולכת ומנסר בעובי רקיע חלק עשירי מן היום וזהו שעה ובכל יום שהוא עשרה שעות החמה הולכת ומקפת את כל העולם שהוא מהלך ת"ק שנים א"כ בשעה מהלכת חמשים שנה פי' היפ"מ ע"כ מוכח מה שאחז"ל שמן שמים לארץ מהלך ת"ק שנה פירושו עם העוביו של הרקיע א"כ החלל שמן הארץ לשמים מלבד עובי רקיע הוא מהלך ת"ן שנה וא"כ אליבא דמ"ד בן מ"ח שנים הכיר אברהם את בוראו וא"כ צא משנות אבות מ"ח שנים מן אברהם ועוד ב' שנים ימי הגמלה של יצחק ושני שנים ימי הגמלה של יעקב א"כ הם נ"ב שנים ונשארו משנות אבות מה שעסקו במצות הוא ת"ן שנים וראוי ליתן לבניהם שכר כמו שנים אלו וא"כ הוא שפיר בכוון ת"ן שנים כמו שנים שמן ארץ לשמים דהיינו כחלל עולם שהוא ת"ן שנים ודוק היטב: