ידי משה על שמות רבה מג

דבר קשה. כי לפי דברי רבינו שפירש עמד בפרץ שדחף את השטן אין זה דבר קשה אבל לדברי ר"ש שחנוף הקולמוס מיד הקב"ה זה הוא דבר קשה:

מוטב שתדון כפנויה וא"ת למה שברן לא היה לו ליטול אותן וי"ל שהראה לנו משה הדין שאין לענוש שום אדם אע"פ שהוגד לו על ידי איש מהימן וצדיק גמור רק שיראה בעצמו או על פי ב' עדים לכך נטלם ואח"כ שראה בעצמו שחטאו שברם וא"ת למה צריך לשברם דוקא תיפק ליה שכל זמן שלא באו ליד ישראל הם עדיין כפנויה וי"ל לפי שהיה משה שלוחם וידו כידם והוה כאילו היה ישראל מקבלים הלוחות בעצמם ששלוחו של אדם כמותו רק שקשה א"כ אף ששברם מ"מ הא כבר קבלם משה מ"מ היה כוונת ישראל שעכ"פ יגיע לידם וק"ל:

שהבנים לאלהים כמין דורון. שהתפלה היתה חביבה ונכנס באזני ה' כמין דורון ועוד שמעתי לפי שהיה זורה את העגל ע"פ המים להשקות את ישראל כסוטו' והיה העגל משקל קכ"ה קנטרן של זהב ואין לך מתנה מרובה מזה:

אלא אני מלמדך. פירש לפיכך עשיתי את המים מרים כדי שתבקש עליהם שיהיו מתוקים וכן לעתיד בעגל אני מלמדך שתאמר בזה הלשון עשה מר מתוק כדברי רבנן דלעיל:

שהתיר נדרו. הקשה בעל יפ"ת וז"ל וא"ת והלא קי"ל האומר קונם הנאתי על בני עירי אין אחד מהם יכול להתיר מחמת שכולם נוגעים בדבר הם וכאן א"ל הקב"ה למשה לך רד מגדולתך א"כ נוגע בדבר הוא וי"ל הואיל וא"ל הקב"ה ואעשה אותך לגוי גדול ואם כן אדרבה יהיה למשה טובה ואעפ"כ התיר לו נדרו ולא חשוב נוגע בדבר ודו"ק:

ומה אמר לו דבר קשה. ור' יוחנן מפרש מה הוא דבר קשה ומפרש שאמר להקב"ה תהית פירוש התחרטת אתמה בתמיה כי לא אדם אל ויתנחם ואין לך דבר קשה מזו והוא הוכרח לומר כך כי כן הדרך הנודרים כשמתירין להם את נדרם צריכין לומר מתחרט אני ומשה התיר להקב"ה את נדרו וק"ל:

לדלפקי. נשמט מן בעל מ"כ פירוש של דלפקי והוא בגמרא דבכורות פ"ק דף ח' הדולפנין פרים ורבים כבני אדם ואמר ר"י מאי דולפנין אדם דימא:

תהיה התהות מצויה לפניך. פירוש שיהיה מדת החרטה מצויה לפניך שתתתרט על עונותיך תמיד ותלמוד מן הקב"ה כביכול שהתחרט על הרעה: