ילקוט דוד - באוהל דוד קסד

ואי לא הא נורא דגהינם דשלטא בהו וישתעבדון ביני עממיא א"ל בתרי קטורי (דהיינו בשני קשרים) לא מזדקפן מלין אלא אי ניחא קמך ישתזבון מנורא דגהינם ישתעבדון ביני עממיא עד עדדיתובון גבך א"ל יאות הוא ודאי (ילקוט דוד. באהל דוד) פטר"ת. ד'. שם פ"ד ע"ב אמר ר' יהודה חרות על הלוחות נקיבן הוו אבנים ואתחזיאו לתרין סטרין חרות גלופא דגליפין אמר ר' אבא מהאי סטרא אתחזי סטרא אחרא ואתקרי מהכא מאי דכתיב בסטרא אחרא (ר"ל דר' יהודה סובר דהוו נקובין מעבר אל עבר ואתחזי חרות מכאן וחרות מכאן אבל ר' אבא אומר שלא היו חרות מעבר אל עבר אלא מעבר אחד אבל היו נקראין גם מאחוריהם שהיו זכים וטהורים ומאחור היו נקראים כל מה שבפנים דהיינו כל מה שכתוב מעבר השני היה נקרא מאחור) ר' אלעזר אמר בנס היו כתיבין וכו' אלא הכי תאנא חמשה קלין אינון לימינא וחמשה לשמאלא ואינון דשמאלא כלילן בימינא דמן ימינא אתחזון אינון דשמאלא והכא כלא הוא ימינא ואתכלילן אלין באלין מאן דהוה בסטרא דא חמי לסטרא אחרא וקרי לון לאינון אתוון וכו' הא כיצד מאן דהוה בספר' דא הוה קרי בדא אנכי ה' אלהיך ומאלין אתוון הוה חמי וקרי לא תרצח הוה קרי לא יהיה לך והוה חמי וקרי לא תנאף והוה קרי לא תשא את ה' וכו' והוה חמי וקרי לא תג נובו וכלא מסטרא דא וכו' וכדין מסטרא אחרא וכולהו כלילן דא בדא וכו' ע"ש (ילקוט דוד. באהל דוד) (משכיל על דבר) נ"ל דר"ל דלר' אלעזר היו כתובין מהאי עבר ומהאי עבר כדכתיב כתובים משני עבריהם. וכל עשרת הדברות כלן כתובים מהאי עבר וכן מעבר השני חמשה בכאן מצד ימין וחמשה מצד שמאל בעבר אחד וכן בעבר השני כך היו כתובים חמשה ראשונים מצד ימין וחמשה מצד שמאל ככתיבתנו שהוא הולך מימין לשמאל ונמצא החמשה המיומנים שמכל צד שהם החמשה דברות הראשונים שם בתחתיהם בעבר השני החמשה דברות האחרונים וכיון שהלוחות היו מבהיקים ומאירים כאספקלריא המאירה כשהיה קירא אנכי ה' אלהיך היה רואה מה שבעבר השני כתוב דהיינו לא תרצח וכן כלם וכן בעבר השני כשהיה קורא אנכי ה' אלהיך היה רואה מה שכתוב בעבר השני בתחתיתו ונמצא כל עשרת הדברות היו כלולים בימין שמכאן ומכאן ודוק'. פטר"ת. והגם שלפי זה כשקורא האדם מעבר זה מה שכתוב בעבר השני יהיה מהופך בסדר קריאתו שסיפיה רישיה ורישיה סיפיה ומהופך בסדר אותיות תיבותיו ובעצם אותיותיו מ"מ בנם היו כתובים הכל כסדרו שמעשה אלהים המה וזהו שאומר ר' אלעזר בנס היו כתובים שאין אדם יכול לשער בדעתו כיצד יהיה זה כ"ב יכול ברוך הוא למעלה משכל האנושי כי גבהו דרכיו מדרכינו ועי' בשקלים דף מ"ד ע"ב ועי' בחידושי אגדות שם שפירש הכל בהרחבה ע"ש ותתעדן בדשן נפשך. ה. שם פ"ז ע"ב דתנינן אסור ליה לבר"נ לברכה על פתורא ריקניא מ"ט משום דברכהא דלעילא לא שריא באתר ריקניא ובגין כך בעי בר"נ לסדרא על פתוריה חד נהמא או יתיר לברכה עלוי ואי לא יכיל בעי לשיירא מההוא מזונא דאכל על מה דיברך ולא ישתכח דיברך בריקניא וכו' ע"ש ילקוט דוד באהל דוד. משכיל על דבר הנה מבואר יוצא מדברי הזוהר הנ"ל דקאמר בעי לסדרא על פתוריה חד נהמא או יתיר לברכה עליה משמע אע"ג דלא הוי עליה יביא חד נהמא וכו' על השלחן לברכה עלוי ועי' בש"ע או"ח סי' ק"ף סעיף ב' דכתב אבל לא יביא שלימה וכו' ועי' בא"הע שם ס"ק ב' ושערי תשובה שם ס"ק א' ע"ש פטר"ת. ו' שם פ"ז ע"ב ואסיר ליה לב"נ לאדכרא שמיה דקב"ה בריקניא דכל מאן וכו' ר' אלעזר אמר לא אצטריך למדכר שמא קדישא אלא לבתר מלה דהא שמא קדישא לא אדכר באורייתא אלא בתר תרין מלין דכתיב בראשית ברא אלהים וכו' ע"ש ילקוט דוד. באהל דוד משכיל על דבר עי' מיש בזה בספרי הקטן קרית חנה דוד בח"א סי' קע"ט שנשאתי ונתתי בזה ע"ש ילקוטים סי' נ"ט קנ"ב. ז'. שם פ"ח ע"א אז תתענג על ה' דא סעודתא חדא לקבל עתיקא קדישא דכל קדישין. והרכבתיך על במותי ארץ דא סעודתא תניינא לקבל תקלא דתפוחין קדישין והאכלתיך נחלת יעקב אביך דא הוא שלימו דאשתלים בזעיר אנפין וכו' ע"ש. ילקוט דוד. באהל דוד. משכיל על דבר עי' השיר של שבת שתקן הרב האר"י ז"ל ליל שבת ויום שבת שסדר שסעודה ראשונה לחקלא דתפוחין ותניינא לעתיקא קדישא ע"ש הפך דברי הזוהר וצ"ע פטר"ת. אחר כך הצצתי בדברי הזוהר דשם ע"ב והוא הזוהר שקורין ביום דכתוב לאמר ביומא דשבתא בסעודה תניינא כתיב אז תתענג על ה' על ה' ודאי דההיא שעתא אתגליא עתיקא קדישא וכלהו עלמין בהדוותא ושלימו וחדוותא דעתיקא עבדינן וסעודתא דיליה היא ודאי וכו' הרי לך בפירושא אתמר בדברי הזוהר דסעודה שניה היא דעתיקא קדישא כדברי האר"י ז"ל ולפ"ז מ"ש הזוהר לעיל מיניה דא סעודתא חדא לקבל חקלא דתפוחין קדישין ר"ל חדא היינו חדא מתלתא לא ראשונה והיינו דנקט חדא ולא קאמר