יהל אור על ספר הזהר ג:נט

זוהר. כתיב והנה ה' עובר כו'. והוא סיום המאמר הנ"ל ג' של רוח כו' ורביעי דממה מסט' דחסד והוא גם כן כסדר הנ"ל רוח הוא רוח קדים (מזרח) רעש ואשמע אחרי אחרי דייקא (מערב הנקרא אחור. נראה מהרמ"ש), (ס"א ואש הוא צפון), ואות הרביעית (ס"א ה' אחרונה) בסטרא דחסד (דרום) וכאן הוא סוד בת היתה לו לאברהם אבינו (דרום) (ס"א וה' הנ"ל) [ועיין בז"ח שיר השירים דף נ"ח ע"א ותבין זה כמשחז"ל שיתין מחוללין ויורדין עד תהום. נראה מהרמ"ש]:

לתהומא עילאה. בריאה ששם השרפים. וגלגלי ימא יצירה ששם החיות. וחיילין אלין האופנים בעשייה. וגומרין הן ה' גבור' שעיקרן ד'; דנצח והוד נכללים כחדא (נכתב על הגליון: בסוד יצחק ד' ב"נים). ואח"כ מסטרא דימינא כו' ה"ח ומתבסמא עלמא:

בקל רב. מסטרא דדרום שנקרא גדול. ובצפון קל נעימותא נעים זמירות:

[ליקוט] במדבחא אית כבש חד בדרגין ידיעאן כו'. [כתב הגר"א בתיקונים כ"ב ב' בד"ה תתן להם. ר"ל שש מעלות לכסא. ואמר תהומא עילאה והוא ביסוד דבינה דנוק' דבריאה והיא נק' תהומא רב' כי יסודה למטה הוא תהום התחתון. חיילין דאמרי קדוש והוא בבריאה ששה השרפים כידוע. והכל בנוק'. וז"ש מגו שית חד הוא יסוד.]