יהל אור על ספר הזהר ג:תעו

ובחבורא קדמאה כו'. קאי על מ"ש בזוהר דף ר"כ א' (ח"ג רכ, א) "אר"י אדכרנא כו'":

מכתם לדוד כו'. קאי על מ"ש בזוהר דף רל"ג א' (ח"ג רלג, א) "פתח ואמר למנצח כו'":

ודרגין עילאין קדישין כו'. ר"ל שהן גם כן מעידין על ישראל בהדא והן דוגמת האברים שאמרו ז"ל אבריו של אדם מעידין עליו ושכינה דוגמת הנשמה דקיימת על אברים שאמרו ז"ל נשמתו של אדם מעידה עליו:

דאתמר בה כו'. ר"ל השמים עמודא דאמצעיתא ו'. [מצאתי כתוב על הגליון: איהו סייעתא דשמיא. ע"ד עזר כנגדו. ע"כ]:

איתן מושבך. ר"ל איתן אותיות תניא , והיא שכינה, וזהו דמסייע לך כנ"ל:

תמן קנא כו'. ר"ל באדם ששונה שנק' תנא שם קנא כו':

דאינון שוני כו'. ר"ל הן גוזליו ירחף ששורה השכינה עליהם:

יפרוש כנפיו יקחהו. לההוא דבור דסלקת בי' לעילא:

דביה מצוה כו'. דרמ"ח מצות עשה נגד רמ"ח אברים בכל אבר מצוה א' ובכל מצוה שם הוי"ה כידוע ד מ"צ בא"ת ב"ש י"ה , הרי שם הויה . וההוא "אבר" הוא אבר דשכינה. ור"ל "ישאהו" את השם הוי"ה, וזהו יה"ו ד"י'שאה'ו'", עם הדבור ה' בתראה על האבר של האדם שהוא אברתו דשכינה. וזהו "ישא ה'" ר"ל שם הויה, "אליך" על האברים:

אלא אמר דוד כו'. ר"ל שהסלע הוא השכינה. וכן הסלע עם איתן קאי על התנא. איתן כנ"ל וסלע כמש"ו:

לאו כככבים כו'. ר"ל זהו כככבים לעולם ועד:

ודאי ההוא דאתטמר כו'. ר"ל ר"מ. ועיין פרשת תצא רע"ט (ח"ג רעט, א):

דביה מתיישבא כו'. וזהו "מושבך", ור"ל בו נתיישבה הלכה כמש"ו והיא שכינה:

דאיהו כו'. ר"ל ר"מ: