יהל אור על ספר הזהר ג:תמז

ועוד אב"ג כו' אד"ם. שהן גימטריא אדם בט' אותיות שהן ט' ספירות דכליל עמודא דאמצעיתא [מצאתי כתוב על הגליון: גם אדם במספר קטן ט']. ויו"ד מלכות, כמו שמפרש ואזיל:

אלא מלכא צ"ל מלבא :

גבור צ"ל גבורה :

בתוקפא דגבורה. אורייתא:

ואע"ג צ"ל אע"ג , והוא תירוץ:

[מה"ב] דאדם תשע איהו. ר"ל דאדם הוא ז"א כולל ט' ספירות, ט' אתוון, והיא עשיראה א"ח"ד:

צו את בני ישראל כו'. הוא מאמר בזוהר לקמן רמ"ב א' (ח"ג רמב, א) "את קרבני לחמי ר"י אמר בקרבנא כו'". ועל זה בא הרעיא מהימנא לסיים אמר ר"מ כו':

אית עשן ואית ריח ניחוח עשן כו'. כצ"ל. והן ב' דברים, חו"ג, וכמש"ו. ועשן הוא מאשא דלבא כמש"ו, וזהו לאשי ריח ניחוחי:

אמר רעיא מהימנא כען בעי למנדע כו'. גם זה שייך שם על מאמר את הכבש כו' מאי בבקר כו'. והמעתיק סידר שם פקודא דא להקריב מנחה כו' ולא שייך שם:

ברעותא דלבא והא אתמר. ר"ל גם כן שם במאמר המתחיל "ר"ש הוה אזיל כו'" (ח"ג רמא, ב), ור"ל דמשתמש בי"ב אבנין מרגליטין דילה וכן במשכן. [ע"כ מה"ב]