עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › יהל אור על ספר הזהר

יהל אור על ספר הזהר ג:תמו

Yahel Ohr on Zohar 3:446 · יהל אור על ספר הזהר · free full Hebrew text

Open in the reader →

לדרועין ושוקין. עם ברית ועטרה:

נגון. שהוא בחסד ונצח אתקשר בחסד כמש"ו. [מצאתי כתוב על הגליון: וזהו סוד למנצח בנגינות]:

ודינא לא גרסינן:

ורזא דמלה כו'. ר"ל דג"ז הוא חסד:

ועם נצח והוד. שעל השמינית הוא הוד כמש"ו:

בימינך. חסד:

הללויה הללויה צריך להגיה השני הללוהו כו' . ור"ל שבשניהם השם הוי"ה שבת"ת:

בי' רז ובי' מום. ר"ל דהזמר פעמים בקדושה ופעמים בסטרא אחרא כמש"ו, לפי שהוא בגבורה:

תמן גן. דהוא חסד, דרועא ימינא כידוע. [מצאתי כתוב על הגליון: פי' ג"ע הוא בדרום העולם. ובתיקונים תיקון י"ג כ' להיפוך מזמור בחסד נגון בגבורה. ואפשר הוא בסוד התכללות חסד בגבורה]:

ה'וא ל'הויה ל'הוציאם. ר"ל הלל , [נכתב על הגליון: והלל כנ"ל הוא הללוי"ה הללוה"ו והבן. ע"כ]:

שרי עלמא. ר"ל שרי לשון אשרי:

אי הכי צ"ל הא :

ואתקרי כל. כל גימטריא נ', וכן כלה בתוספת ה' אחרונה:

מן חש ל"ג מן . ור"ל כמש"ו חיון אשא שהוא ר"ת ח"ש כמ"ש רש"י:

ח'כם ומב'ין מד'עתו. חב"ד:

דימא. בינה דילי':

עד קרסולי'. נצח והוד כנ"ל:

רביעאה. ר"ל חיה רביעית הוא ד' שהוא לאחר אב"ג באלף בית וכ"ה בספירות לאחר ו' קצוות שכלילין באב"ג דאינהו תלת כלילין בתלת, והוא דממה דקה, ר"ת ד' וז"ש קול כו':

דא מט"ט. ו' אותיות דע"י מתייחדין בחול:

[מה"ב] בנגון ובזמר בחסד כו'. אבל בתיקונים תיקון י"ג מפרש דמזמור בחסד ונגון בגבורה, ובשאר מפרש כמו כאן רק במקום תהלה אמר שם תפלה. ובגמרא פסחים (פסחים קיז, א) הוא בענין אחר, דלא חשיב ברכה ורנה, וחשיב תהלה ותפלה ומשכיל. ומפרש ואזיל כאן דמזמור בגבורה דביה ענג ונגע, שכר ועונש. וזהו מו"ם ז"ר, קול באשה ערוה, נשג"ז כו'. ובניגון מפ"ו תמן ג"ן דהוא בדרום:

להוציאם מארץ מצרים אשרי אשרי העם שככה לו שיר דביה שרי עלמא משבחין בברכה כו'. כצ"ל. ור"ל "שיר" חכמה, דהוא שירותא:

על שושן עדות כו'. ר"ל דו' קצוות רמיזין כאן:

אמר בוצינא קדישא הא בינה דרגא כו'. כצ"ל:

מן חשמל ח"ש הוא הוד ונצח והוד כו'. כצ"ל. ור"ל דח"ש הוא חיות אש מסטרא דגבורה וממללות מסטרא דנצח. וז"ש ובגין דא כו'. ומפרש דאינון תלת עם הנהר דילהון הוא מרכבה לאדם על הכסא ת"ת ומעשה מרכבה מלכות. ואח"כ מפרש ואזיל במט"ט דתלת עאלו בתלת דרדיפי רוח סערה ענן כו', והוא ג' דאליהו. ורבי עקיבא עאל באדם דתמן קול דממה דקה. ועיין בפרשת בהעלותך קנ"ה א' (ח"ג קנה, א) דגלא כו':

ובגין דא ויהי מבדיל כו'. ר"ל ו' יהי מבדיל:

דא מט"ט דאיהו באמצע א' דאיהו רקיע. כצ"ל. כמ"ש בתיקונים ובז"ח פרשת בראשית:

ועוד י' תנועה י' גלגל ולית תנועה כו'. כצ"ל. ר"ל ב' היודי"ן, א' על התנועה כו' וז"ש ליחדו שתמליכהו והוא ב' נקודות הנ"ל. [ע"כ מה"ב]