יהל אור על ספר הזהר ג:תלב

הלך חגר כו'. באבר שפגם בנשמתו יתפגם גופו בגלגול:

חסר ב'. דב' רומז על ב' גלגולין:

זה הבל. שמשה גלגול הבל, ויתרו גלגול קין:

דאת י' כו'. ר"ל כתר שהוא יחיד שעליו נאמר אין אלהים עמדי:

לאת ב' כו'. חכמה, וז"ש ואיהי קדש:

ומיניה אתקדשת כו'. בינה, וכן כ"ז בחג"ת כמ"ש לקמן:

ד"א אנוש כו'. קאי על מ"ש בזוהר בדף שלאחריו וע"ד כתיב אנוש כו':

ולבתר ישוב כו'. בגלגול:

דמתין אלף כו'. וזהו אלף טורין שאוכלת:

לב מסור כו'. א' בחכמה וב' בחכמה זעירא:

עם זה צ"ל עד זה כו' :

והא צ"ל והן :

[מה"ב] ואוף הכי ר"א בן פדת כו'. גם כן ענין בפני עצמו:

אנוש כחציר ימיו כו'. הוא גם כן ענין בפני עצמו. וקאי על מ"ש בזוהר רי"ז ב' (ח"ג ריז, ב) "ועל דא כתיב אנוש כו'":

דא יינא דאורייתא דכתיב לכו לחמו ושתו ביין מסכתי דהכי סליק יין בחושבן סוד כו'. כצ"ל. וז"ש למטה "והיינו ב' תוספת ביין". ובלחמי הוא י"ב לחם י"ב פנים. ג' הויות חושבן לחם. להצהיל פנים משמן סולת בלולה בשמן. והוא לחם ויין, יין לנסכים ולחם לקרבן דהוא אחד בשמן:

דלא אשתקיין אלא ליראיו. כצ"ל. [עד כאן מה"ב]