יהל אור על ספר הזהר ג:תלא

אוף הכי לאו כו'. ר"ל אע"ג דאית ליה בן מכל מקום לאו איהו שלים בלא בת:

אלה יה"ו. שחג"ת שבהן יה"ו נקרא 'אלה' כמ"ש בתז"ח אלה מועדי ה', ור"ל זהו אלה תולדות ומהן ג' גלגולים כמ"ש בת"ז:

יבוש. שיהיה פניו אדומים שבתחלה מאדים:

יחוורו. אח"כ מסטרא דאברהם ויצחק בישמעאל ועשו כמ"ש בזוהר בדף הקודם:

אל מלאך. יצה"ר:

לא"י. הוא יעקב כנ"ל והוא מ"ש (יבמות סד, א) ללמדך שאין ישיבת חוץ לארץ כו':

אוף הכי כו'. הוא ענין בפני עצמו:

והיינו ועושה כו'. קאי אלמעלה:

גלות(?). רומז לגלגול:

אלא לא גרסינן:

לועפר אחר יקח כו'. ר"ל גוף אחר:

את בת זוגו כו'. ר"ל חוה, וכן הגוף של הנשמה:

כן איש כו'. נשמתא:

ממקומו. גוף הראשון:

גם צפור. נשמתא כנ"ל:

מצאה בית היינו יבמה. שהיתה מקודם ביתו זו אשתו:

ודרור. גם כן נשמתא:

אשר שתה. בן הגואל הנולד אח"כ:

ההוא ניפול. משיח:

ששים המה. ששים דכורסייא:

דאינון הלכות. הלכות פסוקות:

[אד"ל. וההוא ניפול כו' בתוך נ' כו' נראה שנתכוונו למתני' דפרק ב' דבבא בתרא (דף כג:) ניפול הנמצא בתוך נ' כו']: