יהל אור על ספר הזהר ג:שכ

אך בה' כו'. דאורייתא הוא שמיה:

דאורייתא לא בעי כו'. ר"ל ז"ש "אך", דא"צ אלא התורה לבד אך בה':

דכספא ודהבא וגופא תבירא אי כו' בשרו מרפא ואתם אל תיראו את עם הארץ דהא כל אינון מקטרגי כו'. כצ"ל. ור"ל מ"ש "אך בה' אל תמרדו" הוא תשובה על מה שאמרו "אפס כי עז העם.. והערים גדולות בצורות וגם ילידי הענק ראינו שם". ועל מה שאמרו "עמלק יושב כו' והחתי כו'" אמר "ואתם אל כו'":

מכרזאן ואמרי כו'. בעולם הזה כד אזיל שיניחו לו כידוע והוא נגד עמלק. ואמר כי לחמנו כו' כמש"ו ונגד החתי כו' אמר "סר צלם" כמו שמפרש ואזיל מאן צלם דא כו והוא סוד 'צלמות' דכורא דהוא המקטרג למעלה. ונגד נוקבא המפתה כאן אמר למעלה "כי לחמנו כו'" כנ"ל:

מאי טעמא משום דה' כו'. ר"ל אורייתא כנ"ל, וכמ"ש אם רעב כו' וה' ישלימנו לך. וז"ש כלא אעדיאו כו'. וז"ש זכאה חולקהון כו' בקב"ה ממש, ר"ל דאמר וה' אתנו כו' כנ"ל. ואמר ואקרון אחים ורעים ר"ל דזהו שמו אחים זו"נ, ורעים אבא ואמא, כמ"ש בריש פרשת ויקרא, והן העוסקים בתורה כנ"ל. וזהו אדברה נא שלום בך כמ"ש (סוף ברכות ושם נסמן) תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם שנאמר כו' למען אחי כו'. ואחים הם בתורה שבכתב ובעל פה, ורעים בסודות שבהן הנסתרות כו' במה שניתן רשות שהוא התפשטותן בז"ת שהן דרגא דשם הויה:

אתו לסלקא. על כתפיהון:

לנטלא. להסיע ממקומו:

אתו כלב כו' יחידן. שנתפרשו ממרגלים ולכן אמר סתם בשנים הידועין:

זמורה מאי כו'. למה כרתו כיון דלא נשאו אותו, לכן מפרש שהוא המוט כמש"ו "ההוא דאשתמודע כו'" ר"ל שלכן נאמר "בַמוט" בפתח:

אמלכו כו'. שנמלכו להורגן לכן אמר איבא כו':

קאים כלב. שהוא היה מאחריו ופניו לפרי:

מה. האיך נהיה בחולקך:

מיד קליל כו'. דפסוק אחרי זה מ' שהמרגלים הביאו דכתיב וזה פריה, ור' אלעזר פליג ואמר דלא יהבו לון עד שהגיעו לישראל:

ובכולהו לא הוו כו'. ר"ל שהן בלאו הכי קודם החטא היו המובחרין כמש"ל דיהודה ואפרים, וכן ב' משיחין וב' מלכין בית דוד ואפרים, וכמש"ל. וחידש בזה דעדיין לא חטאו לומר שנים יחידן:

ומכאן אוליף כו'. גם כן המובחרין כלב ופנחס. וז"ש והני שנים כו':

ועבדו גרמייהו שיריים. ר"ל מחמת ענוה לא מחמת יראה, וכל הדרך הוליכוהו לקיים המצוה מצות עשה:

מסורת שמא כו'. ר"ל שם י"ב. וזהו מסורת שאין מגלין כו' וזהו "זה". ויליף בג"ש דכתיב "זה שמי לעלם". וכ"כ בחיי:

תלת שמהן כו'. דכתיב בני ענק מן הנפילים וכתיב רפאים אף הם כו':

ומתרפיין כו'. מחלק שלמעלה ונשתכחו משם:

אר"י והא כו'. שסובר דג' שמהן להו ומין אחד הם, ולכן תירץ לו דענקים הם בני הנפילים וז"ש למעלה "וכלהו אורכו יומי" כמ"ש בפרשת שלח בני ענק. וז"ש "דענקים אתו כו'" ר"ל ממלאכים ומבני אדם, ועדיין היו אחוזים בחלק שלמעלה וגם בניהם ובני בניהם עד דורות האחרונים מנהון שנתייאשו יתיר אלו הן רפאים:

וז"ש ואתייאשו יתיר בארעא כדין רפאים ומינייהו כו'. כצ"ל:

וכד מתחלש. משום דחלק העליון ממלאכים שאין המות שם:

ובגין דאינון כו'. רפאים לשון הריגה:

הרפאים יחוללו. דריש לשון חלל:

ושוכניהם. אלו האיים: