יהל אור על ספר הזהר ב:תקיא

תרין סמכין דלסטר מערב כו' אלין אתמנין כו'. שסטרא דדרום הוא סטרא דקיומא וצד מערב על היפוך כנ"ל בהיכל הראשון על הזיווג:

ווי כו' מחולקא דעלמא דאתי. שכאן הוא ממשיחין ומכניסין לעלמא דאתי כנ"ל בהיכל השלישי בהבל הג' נהורין כנ"ל:

[היכל רביעי בתוך היכל הששי] היכלא רביעאה היכלא דא היכלא בנטירו יתיר. שכאן גבורים עומדים בפרץ, שומרי החומות לשמור מקום הפרץ שפרצו בו:

היכלא דא סתרין ליה תלתין ותרין יתידות עלאין. שכאן מקום החצרות שסובבין לו ל"ב נתיבות, ל"ב אלהים:

ועל ידי דאלין אתיידע למיעבד דינא כו' ובמימר קדישין שאלתא. שבהיכל הרביעי מז' היכלות הוא בגזירת עירין פתגמא וכאן ובמימר קדישין שאלתא כמ"ש לקמן בדף רנ"ז ע"א (ח"ב רנז, א) בהאי היכלא אתער יצחק כו' עד בגזרת עירין פתגמא כו':

כל אינון דינין דלא אתייהיבו כו'. ר"ל אותן דינין שלא נכתבו ונחתמו כדי שיועיל התשובה:

ובגין כך כלהו ממנן ע"ד. ר"ל כל הארבע וכל הל"ב ות"ק אלף כולם ממונין על זה שמהם שאלין הכל. וזהו סוד "עיר וקדיש משמיא נחית כו'". עיר הוא שבהיכל הרביעי בגזרת עירין. וקדיש הוא כאן בסוד הת"ת שנקרא קדוש בסטרא דגבורה כמ"ש ברעיא מהימנא פרשת פנחס ובתי'. "וטהרו וקדשו", "וטהרו" מצד החסד, "וקדשו" מצד הגבורה:

אלין תלתין ותרין ממנן כו'. שהתורה הוא בגבורה כידוע בסוד וידבר אלהים את כל הדברים האלה, והן ל"ב נתיבות חכמה כנ"ל:

ואלין אחרנין דכלהו תחותייהו כו'. הן הת"ק אלף וסוד הל"ב הן ל"ב נתיבות חכמה ות"ק אלף הן נ' שערי בינה ת"ק פרסי של עץ החיים:

[היכל חמישי בתוך היכל הששי] היכלא חמישאה היכלא דא קיימין ביה כו' כחושבן ימי שתא. והן שס"ה שייפין דנוקב' שהן בימינא, היכל האהבה. וכן רמ"ח שייפין דדכורא הוא גם כן בהיכל אהבה רבה, סוד הק"ש, רמ"ח תיבין, כי הוא סוד הברית חסד דמתגלי בפום אמה, ובברית רמ"ח שייפין כללם כמ"ש באדרא רבא דף קמ"ב (ח"ג קמב, א) "ארכי' דההוא אמה מאתן וארבעין ותמניא עלמין וכלהו תליין בפומי' דאמה דאתקרי יו"ד ותא חזי דלא אתקרי אברהם שלים כו'", עי"ש. וכן בנקודת ציון שבה שס"ה היכלין דנוקבא ובה שס"ה גידין כמ"ש בפרשת בראשית ופרשת פקודי. ועיין בפרשת וארא ברעיא מהימנא דף כ"ה ע"א (ח"ב כה, א) "ומאן אינון רמ"ח פיקודין דאינון רמ"ח שייפין דב"נ כיון דאשתלים בהו על האי בכלל כדין ינדע באורח פרט דדא איהו אסוותא לכלהו וינדע כל יומי שתא דמתחברן למיהב אסוותא כו' בזמנא דשייפין אריקו ברכאין ליומי שתא כו' יומי שתא כמה דאתברכן מלעילא מרזא דאדם ה"נ אתברכין מתתא מרזא דאדם. זכאין אינון ישראל בהאי עלמא באלין פקודין דאורייתא דאקרון אדם כו'". והוא בסוד האדם הגדול שבהיכל אהבה, הוא סוד אדם כנ"ל. וסוד רמ"ח מצות עשה הן בימינא דז"א אברהם, ושס"ה לא תעשה הן בימינא דנוקבא לא תעשה. ושם החיבור, זו"נ, שייפין בשייפין, ואז נקרא 'אדם'. ועיין בתז"ח שם "גרמא תשיעאה דסלקא ביממא ונחית בליליא טמירא בתלת מאה ושתין וחמש כו'". ושי"ן הן דאבות וס"ה היא רגל רביעי אדנ"י, והכל כאן סוד הברית וכאן סוד השמש והיום כידוע:

אלין אתמנין לבדחא כו'. שכאן סוד החסד והרחמים כידוע, וז"ש כלהו קיימי בחדוה ומחדוה נפקי כו':

[היכל ששי שבששי(?)] היכלא שתיתאה כו' בההוא זמנא דצדיקייא כו'. כמ"ש "קשה שבכולן אסכרה ניחא שבכולן נשיקה, אסכרה דמיא לפיטורי בפי וושט, נשיקה דמיא כו'". וכאן מיתת נשיקה כנ"ל. וז"ש בגין דתפוק כו'. ואלו ששה היכלות הן כולם בהיכל הששי שכולל וא"ו היכלין:

זכאין אינון כו' נטירין בעלמא דין ובעלמא דאתי. כמ"ש כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך בעולם הזה ובעולם הבא ה' ישמור כו':

(מכאן עד קיצור ההיכלות אינו מכתב יד קדשו הערת המדפיס) מהיכלא דא שראן כו'. שכאן מתחברין כל ההיכלות כמ"ש בפרשת בראשית בהיכל הששי, עי"ש:

וכדין נגיד ואתמשך כו'. ר"ל אור הג' ראשונות דלא נגיד לון עד דמשתכחין דו"נ כאחד כמ"ש למטה:

זכאה חולקא כו' ובעלמא דאתי. שהן מייחדין עלמא עלאה ותתאה כאחד, עוה"ז ועוה"ב: