יהל אור על ספר הזהר ב:רלה

בחיבורא דא. דרעיא מהימנא שחיבר על המצות:

בעלי מדות. שכל אחד גומל חסדים בחסד וכן בשאר המדות בכל רמ"ח אברים:

דשמא דא הוי"ה. ר"ל בצירוף כזה כמש"ו:

דאינון שור נשר כו'. ר"ת שנא"ן שפשיטותא דנו"ן הוא אדם כידוע והן רכב אלהים המרכבה. ואמר רבותיים אלפי כמ"ש (יבמות סד, א) (ב"ק פג, א) שאין השכינה שורה בפחות מכ"ב אלפים, וענינו נגד כ"ב אותיות של התורה כ"ב צינורות של השכינה:

דהא מסטרא דימינא כו'. דד' חיות הן ד' אותיות של השם ולפי הצירוף של השם כן החיוון:

סידורא דלהון אריה שור נשר אדם. כצ"ל. לפיכך הלכות נזיקין מסטרא דשמאלא בצירוף הוי"ה מתחיל בה' בשמאל הוא שור נשר כו'. ואע"ג דבפרשת בא אמר דבשמאל סדורא גבריאל מיכאל אוריאל רפאל שם הוא בצירוף היו"ה דשם לא צירף אלא ד' צירופים רק התחלת השמות ושאר הג' אותיות הניחן בסדורא דלהון:

השור יקשור. לא גרסינן:

וסיומא דלהון כו'. ששני פרקים הראשונים מדבר מכלל הד' נזיקין ומסיים באדם מועד כו' אע"ג דסובר הרעיא מהימנא דמבעה הוא אדם כמש"ל ומבעה תנא קודם הכל הולך אחר החיתום:

אתדנו בה' בג' ב"ד שכינתא כו'. כצ"ל. ור"ל בית דין הוא שכינה בג' לקבל כו':

דתמן איהו כו'. ר"ל דיין מסטרא דמלכות ושופט מסטרא דבינה כמש"ל, כי דיין לשון דינא כנ"ל ובינה נקרא אלהים חיים וז"ש ומסטרא דשם כו':

שומר שכר לא גרסינן:

לקבלייהו דינין כו'. ר"ל שע"כ בנזיקין כי ד' שומרים הם גם כן מאבות נזיקין:

בכמה כו'. והוא הכל א' ג"פ ד' לקבל תלת חיוון בכל אחד ד' פנים י"ב אנפי חיוון כידוע שהן ג' דיינין ג' אבהן וחיה רביעית שהיא כלל החיות הנ"ל כלל ב"ד נגדה ארבע מיתות בית דין כמש"ו ובה דן לשפחה כמש"ו:

דמינייהו כו'. הן או"ה שמצערין לישראל כמש"ו:

נזק כו'. וצער א"צ לפרש:

דגרמת לון. בכובד המס כמש"ל:

מארי כו'. הן אומות העולם כנ"ל:

לבי מלכא כו'. ר"ל לבית המקדש שהוא רשות היחיד ששם קרן מועד כרבינו טרפון (ב"ק כד, ב):

[ובשן דיליה אכל כל קרנין. דסתם ובער דשן דמכליא קרנא משמע כדמוכח בגמרא. דברי דוד]:

ושארא דאינון כו'. ר"ל דכתיב אכלה ומדקא ושארא כו', ור"ל אכלה בשן ושארא שהן אימורים שהן שיריים ופדרים כו' ברגלה רפס' הוא רגל:

ובקרן כו'. כמ"ש וקרנא דכן עבדא קרב כו':

הרס כולא כו'. כמ"ש הרס בעברתו מבצרי כו':