יהל אור על ספר הזהר ב:רכח

כד"א לך לך מארצך הכא רמיז שי"ן כו'. ר"ל מארצך וממולדתך ומבית אביך הן ג' גלגולים בג' אבות שהן שי"ן ד משה כמ"ש בתז"ח, והן נגד ג' אותיות של השם יה"ו, חג"ת שכנגדן ג' גלות. וד' גלגול דמשה עצמו מ"ה דמשה, מלכות, שכנגדו גלות הרביעי:

נ' זמנין כו'. ר"ל גימ' " לך " והן נו"ן דורות שמתעכבין בגלות כי הקץ הוא במספר שני הדורות כמ"ש בפרק ב' דעדיות:

הה"ד נפלה כו'. ר"ל נ' הוא נפלה כמ"ש למה לא נאמר נו"ן באשרי כו':

והאי אורייתא דאתגליא כו'. ר"ל שבסוף הגלות בעקבות משיחא אתגליא אילנא דחיי אורייתא דמשה כמ"ש בתז"ח:

ואיהו באר דימא כו'. בינה דרגא דמשה כמ"ש בת"ז:

ובכ"ד דיליה כו'. הן כ"ד ספרים דאורייתא כמ"ש בהת"ז:

דאיהו מטה. מ"ט שערי בינה שהוא ה' עילאה ה' דמטה:

יפריש לך ערי מקלט כו'. הוא התורה והתשובה שמצלת לכל דאתו מסטרי' דרדפין אחריהן הסט"א ורוצה לאחוז בהן כמש"ו:

בגין ע"ר ודא כלה דילך. נקר' כלת משה כמ"ש שאמרה שבת לכל נתת בן זוג כו'. והוא כמ"ש בת"ז (קכ"ג ב) והכי שכינתא אשתמודעת בד' גוונין כו' אימא תתאה נטלת שוקא ימינא כו' והן הז' ימי בראשית דיום ראשון אשתתף בעובדא עם יום רביעי דיום ראשון אור וכן יום ד' וכן בכולם, וכמש"ש בתי' מ"ב, והוא חסד ונצח. וכן בכולם. לבד שבת בינה שהוא הדעת דאשתתף בז"ת והוא השבת דרגא דמשה שלכן נתנה תורה ביום שבת ועל ידי משה וכ"י בת זוגו והיא כלה דיליה ואבדה על ידי ערב רב שהן כנגד הדעת וכן חשבון ערב רב כחשבון דעת. וז"ש לקמן קט"ו דבתחלה לא היה אלא באילנא דטו"ר וכו' ישראל עם ערב רב שהכל קאי על ישראל שבגינם אבד והוא והדעת באתפשטותיה למטה שהוא הדעת טוב ורע אבל לע"ל וישכן ישראל בטח בדד עין יעקב ויתמחון מעלמא ויחזור במדרגת בן בן י"ה הדעת במקומו והוא תיובתא לבינה תשובה והכל בדעת:

נחיתו דילך. ר"ל דכתיב "לך רד", לך בגלותא ורד נחיתו והשפלה בגלותא בת"ח כמ"ש:

(ע"ב) הן כל אלה יפעל כו'. בג' אבהן כמ"ש שג' גלויות היו בג' אבהן ונגאלו בזכותן אבל גלות הזה במשה ואין נגאלין אלא בזכות התורה:

עם גבר. שהוא גבר שדרכו נסתרה ולא ידע איש כו' (כמ"ש בפר' בראשית):

נ' זמנין. דאתפשטותיה נ' זימנין לקבל אורייתא דניתנה לנ' יום להגיע לשער הנ' וכן עתה עד לע"ל כמש"ל קט"ו ב' (ח"ב קטו, ב) "ומאן גרים דא א' אחד כו'", והוא הניתן למשה גם כן במ"ת אלא שאבדה בנחיתו דיליה שירד למטה התפשטות הדעת מ"ט שערי בינה וזהו אלף חולקין דאתנטיל מיניה אלף אכסדראין אל"ף רבתי אלף בינה שהוא א' ונשאר א' זוטא וזהו אריכות הגלות שלא מוצא במי להתגלגל ונתארך ולכן יציאת הגלות תליא בלימוד הקבלה אורייתא דמשה:

ומיד דאנת נחית כו'. וז"ש הקם תקים כמ"ש לקמן:

דהא באר מכרת כו'. באר היא בת מלך דאצי' ועי' תיקוני זהר ריש תיקון כ"ב דיתיב על מגדלא והיא מים שאל"ס כמ"ש ברעיא מהימנא פרשת פנחס והתורה היא בבריאה ימא דאורייתא מדרגא דבינה דמקנן שם והאי באר אמלי לה ולא יהבין הבת מלך אלא למשה כמש"ש בארוכה, והוא אדוניה איש האלהים, זווגא דדעת כנ"ל. וז"ש "יתיר עמוק מדאורייתא כו'" מני ים הנ"ל:

דאתמר בי' ויגזול כו'. כמ"ש בריש פרשת בראשית:

[מה"ת] פקודא בתר דא כו' נחיתו דילך. שמתלבש בת"ח בכל דרא והן בגלות יותר כמ"ש בסוטה יראי חטא ימאסו וסר מרע משתולל כו' וזהו מדה כנגד מדה שקירב הערב רב ולך יהיו גדופים וכמ"ש בזהר והן הן רישא דעמא:

(ע"ב) לך מארצך הכא רמיז ג' גלגולי. שבג' אבות מארצך כו' שהן שין דמשה כמ"ש בת"ז:

הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר. גבר ר"ת גמילות חסדים ביישנים רחמנים, היינו חג"ת. גמילות חסדים אברהם חסד. ביישנים יצחק כדאיתא במדרש עבד משכיל ימשול בבן מביש זה אליעזר ביצחק. ולכן נקרא בייש דאזיל סומקא ואתי חיוורא. רחמנים דא יעקב רחמים. נמצא מרומז בג' גליות הנ"ל וגם מרומז גלות רביעי דמשה "עם גבר" היינו עם משה דכתיב "לגבר אשר דרכו נסתרה" ובמשה כתיב "ולא ידע איש את קבורתו". וענין נ' זמנין נ' דורות. שמענו ממנו דור שאין בו הארת משה רבע"ה לא נכלל בחשבון נ' דורות וזהו אריכות הגלות:

ורחבה מני ים. כי זה היה בקשת משה רבינו ע"ה ליכנס לא"י כי שם היה מוכן לשאוב מהבאר הנ"ל והתורה שנתנה לנו היא כ"ד כמש"ו והבאר דרגי' דיליה אך לעתיד יעלה למדרגתו וישאוב מהבאר הנ"ל וכלל ישראל יעלה בת"ת מה שכעת הם עם עני דרגא דצדיק כפי אשר אבאר לקמן וזה היה תשוקת משה רבינו ע"ה עד למאד, והקב"ה אמר עלה כו' וראה כו' ושמה לא תבוא כו']:

שם. פקודא להפריש כו' דבכמה אתרין כו' בנערותך כו'. הן בגלות בבל ששם חטאו בנשים נכריות:

בגין דאת בן כו'. ר"ל בן י"ה אותיות בינה, שהיא תשובה כידוע:

ובגין דמחשבה דילך כו'. ר"ל שעל ידי התשובה השיב יה"ו ל ה' אחרונה, וזהו תשובה תשוב ה' כמ"ש בזוהר ועל ידי מחשבה שהוא בעילת העילות כתר ששם שמא מפרש מלוי מ"ה כמש"ו. כי מחכמה ולמטה הוא ד' אותיות יהו"ה כידוע ובכתר מלוי מ"ה:

ובגין דאנת כו'. חשיב כל המדות שהיו בו והתחיל מחסד ומפרש והולך:

נחית בינה כו'. ר"ל בינה שבה השם יה"ו בן י"ה שהוא ו', ובה כלול גם כן חו"ב י"ה, הרי יה"ו. וכן הוא בצדיק. ועל ידי תשובתו בצדיק חיבר בינה בצדיק:

ובגין דבמחשבה. בכתר כנ"ל:

בתרין שפוון כו'. הן נו"ה, וכן נביאים וכתובים, וכן נגון וזמר למנצח בנגינות, מזמור לתודה נצח והוד:

בקשוט. שאמת הוא עמודא דאמצעיתא וכן תורה, וז"ש בתורת אמת כו':

בשמא מפרש בד' אתוון. בד' אתוון כנ"ל. וש"מ במחשבה כנ"ל דהוא סוד דרגא דמשה שקיו דאילנא ועד הכתר עלת כו' דמחשבה דיליה ל"ל סוף:

דקדם דחזרת בתשובה כו'. ר"ל בדור המדבר שעדיין לא היו מתוקנים: