יהל אור על ספר הזהר א:קכד

מאי דינא דגיהנם אשא ותלגא. שהוא ששה חדשים באש וששה חדשים בשלג, וכן היה המבול משפט י"ב חדש כנגד י"ב חדש בגיהנם. והטעם על משפט זה כי העון של רשעים נוגע בשמים [וארץ] כידוע בסוד יגלו שמים עונו וארץ כו' העדותי כו' והרבה פסוקים (שמים נבראו מאש וארץ נבראה ממים משלג שתחת כסא הכבוד כמ"ש בספר יצירה) וכן הם חוטאים בנפש ורוח שהם משם והן זו"נ (שהן נגד זו"נ כמ"ש בספר יצירה שמים וארץ שית סטרין דלהון בסוד שמע ישראל ובשכמל"ו כידוע) ובכ"א יש ששה חדשים כידוע בסוד ו' חדשים של יה"ח, ו' חדשים של יה"ג (כידוע בסוד שבעה ושבעת מוצקות ועיין בתיקונים ת"ע). והן בששה מדורין של הגיהנם שהן כפולין בכ"א חדש עד שאול כמ"ש לעיל. ובדכורא הוא מים ובנוקבא אש כידוע בסוד מ"ד לבן ומ"נ אדום, והן נגד חו"ג, ואביו מזריע לובן, אמו מזרעת אודם כו', ולכן נידון בשניהם. וע"ל דף ס"ח ע"ב (ח"א סח, ב) אר"י כו' וכן יה"ח ויה"ג כמ"ש בספר יצירה חום בשנה כו'. שית חדשים של דכורא ביה"ג וזהו תלגא ו' של נוקבא ביה"ח אשא. וזהו המחלוקת אם בניסן נברא העולם או בתשרי, תלוי במחלוקת שמים או ארץ נבראת תחלה. והבן: