יהל אור פד

לית כו' והכי זית כו'. והן ברזא דג' אבהן דגן מסטרא דיעקב כו' מלמטה למעלה:

לקט שכחה. כמ"ש ואתם תלקטו לאחד כו' ותאמר ציון כו' וה' שכחני ואז יקויים התשכח אשה כו' שילקט השכחה:

לעני ולגר תעזוב כו'. ר"ל לישראל תעזוב וזהו עזוב תעזוב ומפרש והולך פי' לעני ולגר כו' דהא מסטר' כו'. ר"ל עזוב תעזוב הוא מסט' דצדיק הקם תקים מסט' דת"ת כמש"ו:

עני עזוב. ר"ל דעזוב הוא עני:

תעזוב עמו דא כו'. כנ"ל דעמו הוא בן עמרם ותעזוב קאי אשניהן אעזוב ואעמו ועזוב הוא עני ועמו הוא גר כמש"ו ולשניהן תעזוב. וז"ש והאי איהו כו':

בדרגא כו' עילאה דילך כו' שמא מפרש. ר"ל שדרגא דמשה בת"ת וזהו בדרגא דילך כנ"ל ודרגא עילאה דיליה בכתר. ובת"ת הוא הוי"ה פשוטה ובכתר שמא מפרש מ"ה מחשבה דרגא דמשה כידוע. וזהו מ"ה דהקם וק' ק' דהקם תקים מפרש והולך שהן ר' לאלף הששי שאחריו יהיו ע"ב שנה הנ"ל כמ"ש ברע"מ פ' פנחס ע"ב בתר אלף ומאתן. ואלף הוא אלף החמישי הנ"ל. וכן הוא בתיקונים. ואז יקויים ערב וידעתם לא רעב ללחם כו' כ"א כו' ותים דתקים מפרש והולך אשתאר תים כו':

יעקב כו'. ר"ל ת"ת:

עמו עם כו'. חוזר כל הג' מדריגות:

[ליקוט. ובגין דהדרת בתיובתא. (נ"א בהעתק אחר באות ברית. דחטאו בזה בכמה נשין בבבל וכד יהדרון בתיובתא בזה ועיקר התשובה תליא בזה שסוד בן י"ה הוא ביסוד כו'). בינה ועיקר התשובה תליא בסוד בזה (צ"ל ביסוד בינה) שסוד בן י"ה הוא ביסוד ששם נהר היוצא מעדן פגם ותיקון הדעת:

ובגין דבמחשבה טובה עבדת כו' עד נחית עלך. ל"ג ומיותר הוא:

לעני ולגר כו'. שיעזוב אותם שילקט אותם העני והגר בן עמרם. ואמר עם עמרם שנקרא רם דסליק לבינה רם ונשא וכן כ' ולו יקהת עמים עם י"ם ג"כ:

וצריך לאחזרא כו'. שבתחלה פי' שניהם בת"ת וצדיק רק זה לעזר וזה לקימה ועתה מפ' עזב תעזוב בצדיק דשם רק עזר. וקימה בת"ת דשם קימה כורע בצדיק בברוך לאסמכא לה וזוקף בשם כמ"ש בתז"ח:

מסטרא דצדיק עזב תעזוב כו' ו' תתאה ל"ג:

מאי קאי אחזי. ל"ג. וכצ"ל ודא הקם מה תקים תים כצ"ל ור"ל עזוב תעזוב [ו' תתאה ל"ג וכצ"ל הקם ו' עלאה עמו עם בן כו' עד בן עמרם יוקים הקם מה תקם ת"ם כצ"ל ור"ל עזוב כו'. (כ"מ ביתר העתקות שלפני)] הוא שנעזב והוא צדיק שנקרא עני כמ"ש בכ"מ ועמו הוא בן עמרם כי גר וגו' ואמר שיעזו' לישראל שהם עני ולגר משה כמ"ש אשר עשה ה' למשה ולישראל עמו. אבל לע"ל הקם תקים בדרגא דת"ת ישראל והוא מדרגת ת"ם דתקים ונשאר ק"י ומשה בדרגא עילאה דידיה דבתחלה לא היה אלא בצדיק בדעת המתפשט אבל כשישראל בת"ת יהיה הוא בדעת במקומו שהוא בן י"ה שמא מפרש מ"ה דהקם ונשאר ק' שני' (בנ"א ק' ק') וז"ש איש תם. וכ"ז הכל בדרגא חד כאשר יהיו במדרגת עני בצדיק אז לבד מ"ט שערי בינה אבל כאשר יהיו בת"ת ושם הקימה ושם בני בכורי ישראל וכן הוא בן י"ה אילנא דחיי אלף בינה כנ"ל:

[מה"ת. פקודא להפריש כו' דהדרת בתיובתא. קאי על הדורות דגאולה אחרונה יהיה דוקא ע"י תשובה דג' גליות לא היה ע"י תשובה:

אסתלק' בבינה. כי בינה היא תשובה כמו שכתוב ויאמר לאדם והן יראת ד' היא חכמה וסור מרע בינה היינו תשובה סו"מ:

נחית בינה כו' בצדיק כו' משום דחטא קודם בברית דנשאו נשים נכריות ובתשובה יתוקן זה הפגם בברית:

דקדם דאהדרת כו' עבד נער. שלא היה להם שטר חירות היינו התורה ולכך היה מנוסה במצרים עוגות מצות כו' אבל לעתיד כתיב במנוסה לא תלכון. ויתורץ מה שהקשה הרמב"ן וכמה קדמונים שתוכחה שניה מסיימת והתמכרתם לעבדים ולשפחות כו' ובראשונה כתיב וזכרתי את בריתי כו' אך באמת היה כן דג' גליות**(אצ"ל גאולות. ש"ל)** ראשונים היו ע"י זכות אבות דהיינו כנגד ג' אבות כנ"ל והשתא כנגד משה ודרגי' בינה תשובה לא יגאלו כ"א ע"י תשובה ובאמת באתם נצבים בפ' שניה כתב והיה באחרית הימים ומל ה' את לבבך ושבת כו' וע"ש כי שם כתב באר היטב ענין התשובה באריכות להורות שע"י תשובה דוקא יהיה נחמתן אך לכך הפסיק בין התוכחה ובין פ' התשובה פ' שלמה לומר לכשיהיה בהסח הדעת כלומר באריכות וזה הפ' שמפסוק וע' ותבין. ותיעול במ"ט אנפין דילך באורייתא. כי כבר נאמר במאמר דמרגלאין דבבינה יה"ו אקי"ק וכרסייא ע' אנפין נמצא מ"ט אנפין גבוהים כביכול מע' אנפין וע"ש וזהו במ"ט דילך ודוק וזש"ה ותחסרהו מע"ט מ"ט ע':

הקם עם ו' עלאה משיח ראשון כו' תתאה משיח אחרון. וזש"ה לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו עד כי יבא שילה ולו יקהת עמים מרמז על הנ"ל דבעת הוצרכו שיהיה ב' משיחין היינו ב' ווין הנ"ל ומשה אחד בין ווין ולוי וקהת ועמרם כמ"ש בת"ז שבט גי' רפאל וגם שבט הוא וא"ו מחוקק גי' אוריאל ומחוקק נקרא וא"ו וזהו מבין רגליו והבן עד כי יבא שילה גי' משה ולו יקהת עמים אותיות לוי קהת עמרם דר' וי' חדא הוא כדכתיב יראת ה' ראשית דעת ראשית חכמה כו':

עמו דא עמרם דסליק לרם. ר"ל לבינה:

בתר ע"ב. ע' הוא ע' קלין דצווח' היולדת וב' חבלי לידה:

תמן בעתו ר"ל תעזוב מלא תמן בעתו וזה הכלל כל מקום שאמר תמן אינו כל התיבה רק בתיבה תמצא תמן זה:

ואספת דגנך ותירושך ויצהרך. היינו ג' מדריגות חג"ת יין שמן תבואה קדש ישראל כו' ראשית תבואתה זה ישראל נמצא ג' מדריגות מרומז כאן כנ"ל:

לקט. שכתוב ואתם תלוקטו שכחה ותאמר ציון כו' וה' שכחני זהו עשרת השבטים. פאה הם בני הרכבים בני משה שנשא אותו הענן לסוף העולם לכך נקראים פאה:

וצריך לאחזרא כו'. פי' לחזור הפסוק לעני ולגר כו'. גר אנת בקדמיתא עם עני. ותבין ענין גר וגם תבין ענין הבאר שהזכרתי לעיל שפי' גר שאין הוא בביתו ודירתו רק במקום אחר כגר בארץ נכריה והבין:

הקמה בדרגא דילך הקם תקם עם בן עמרם בדרגא כו' כצ"ל:

ובגין דא תקים כצ"ל. מאי קא ל"ג ואחזי כו' בן עמרם יוקים ל"ג רק עם בן עמרם הקם צדיק מ"ה כצ"ל. תקים תם. ר"ל שישראל שעכשיו בדרגא דעני צדיק יהיו בדרגא דתם יעקב איש תם כנ"ל ע' בפיקודא הקודם ובמהדורא קדמאה וזהו ענין כריעה בברוך וזקיפה בשם ע"ד והמלך שלמה ברוך]:

שם פקודא בתר דא לפדות כו' כליל שית סטרין. שהוא ו"ק דיצירה כידוע:

שית סדרי משנה. שהן במט"ט כמ"ש בת"ז:

ובהון. בש"ס אורייתא מתמן כו'. כמ"ש מימינו אש דת למו:

ומאן דאשתדל כו'. שע"מ לקבל פרס הוא בדרגא דעבד מט"ט כמ"ש בת"ז:

ע"ש אל כו'. חסד שמשם התורה כנ"ל:

קנה חכמה כו'. ר"ל ראיה שהתורה נקרא' קנין. ואמר ג' קניני' נגד חו"ב וז"א כי ריבוי בדרגא דז"א כידוע והן ג' אותיות יה"ו כידוע שמהן שית סדרי