יהל אור עט

שיסוד הוא חכמה כנ"ל וד' חו"ג ונו"ה הן מ"י שהן ו"ק כלל הכל ולמעלה נעלם שאף זה בסוד שאלה מ"י ומ"ה משא"כ למעלה ואף שבינה נתנה לשאלה היינו למטה בסטרהא:

כה תאמר כו'. שאמירה בנוק' והגדה בצדיק דכורא גיד ג"ד והמן כזרע גד ועם הזרע נעשה גיד ומשם שוחקין מן כו' ושם הוא סט' דרחמי חסד דכלול בפום אמה וז"ש ויגד לכם את בריתו:

(צ ע"ב) וידבר אלקים כו' אנכי אתגלי' ואתגניז. כמש"ו בב' כורסיין עלמא עלאה ותתאה:

(צא ע"א) אנכי ולא יהיה לך אתמר ברזא דאורייתא כו'. שהן זו"נ מ"ע ומל"ת ואלו ב' זכור ושמור וכן אנכי ולא יהיה לך הן כלל מ"ע ומל"ת אלא שזה בסוד ע"ז שכל המודה בה ככופר כו' (חולין ה' א') וכמ"ש את כל אשר צוה ה' כו' וזה בסוד השבת שהיא שקולה כע"ז (שם. עירובין ס"ט ב') ולכן נאמר זכור ושמור תיכף אחר אנכי ולא יהיה לך. ולא תשא הוא כלל אנכי ולא יהיה לך:

אני כ' דכורסייא כו'. כ' הוא ה' עילאה כסא כבוד. אני ידוע:

רזא שלים בשמא קדישא א' ליחדא כו' למהוי חד ורזא דיליה וא"ו נ' רזא למידחל כו'. כצ"ל ור"ל ד' אתוון דהוי' כמש"ו וכולן נתחלף לבד היו"ד וז"ש למטה ואת דא לא אתחלף כו'. ויחודא תליא באלף ואלף הוא ו' כמ"ש בס"א פ' בראשית ובריש פ' תצוה בארוכה ושם הוא יחודא. נ' הוא סיהרא וע"ל רט"ו א' ויהושע בן נון כו' ומש"ש ושם למדחל ויראת מאלקיך. ואמר ולמנדע דאית כו' ואית אגר כו'. כמ"ש בפסוק אני ה' אני נאמן לשלם כו' ואני נאמן כו' וז"ס הנו"ן כמ"ש (שבת ק"ד א') נו"ן כפוף נו"ן פשוט נאמן כפוף כו' והוא נו"ן מלא כמש"ש וה' הוא נו"ן כמש"ש בה' תרעין בנ' תרעין יפ"ה. וכ' הוא כורסייא ה' עלאה כידוע ושם לקדשא ולצלאה ממעמקים קראתיך ואמר יו"ד לאשתדלא כו'. שהכל הן באות ברית יו"ד שאורייתא ברית אם לא בריתי כו' כרתי אתך ברית כו' וכן כולם כידוע. והן תריסר פקודין דתליין בצלותא נגד י"ב אברים פנימים שאמרו במעשה תורה ובאותיות דר"ע ובסוף ברכות (ס"א ב') וכמש"ל בפ' ויקהל וי"ב במלת לא דלא יהיה לך והן נגד י"ב איברים חיצונים מנהיגי הגוף י"ב פרקים פרקי המרכבה והן נגד פנימי וחיצון נגד י"ב חיות וי"ב אופנים כידוע ואדם כלל כולן וז"ש וחד דשלטא עלייהו והן ב"פ אח"ד מ"ע ומל"ת וב' אותיות לא דו"נ של ס"א וז"ש ל' דלא למפני כו' ל' מגדלא כו' והוא בנו"ק. א' דלא לאחלפא כו' והוא בדכורא כידוע שהן דו"נ דיצה"ר שאור ודבש אני ה' הוא שמי וכבודי לאחר כו' ועיין בריש רות ד' אתוון דשמא קדישא באדם ד' נשמתין וב' דיצה"ר שאינן אלא נגד זו"ן ולכן ד' אתוון באנכי וב' בלא יהיה לך ומ"מ ד' ל"ת בי' לא יהיה לך לא תעשה כו' לא תשתחוה ולא תעבדם וז"ש ורזא דא כד"א וארא כו' והן ד' וכן בלא תעשה עצמו הן ד' כמש"ו ואיהו לא תעשה חד כו' ועיין מ"ש בתיקונים תל"ב [שם כתב שט"ס מ"ש בזוהר כאן לא תעשה לך חד (וצ"ל ל"ת לך פסל וכל תמונה. חד)] וז"ש וכל תמונה הה"ד ואש מתלקחת. שהוא קליפה השלישית כמ"ש למטה וכל תמונה תלת ואמר דקנאה איהו בהאי אתר. ר"ל בשם אל תתאה כמש"ו וביאר ורזא דא על שלש רגזה כו' ואף שכ' ה' אלקיך כבר פי' שהוא ענין אחר לאתעראלבא כו':

(צא ע"ב) רע"מ. פקודא לאומאה כו' באינון ז' דרגין כו'. ר"ל ז"ת:

והא שיתא כו'. ר"ל שו"ק נק' הוי"ה:

כליל גרמי' כו'. ר"ל שכולל נפשו בב"ד והוא מדת מלכות כידוע:

גדר איהו כו'. בבינה:

ותריסר. צ"ל ושית. ר"ל ו"ק:

חיי דמלכא. ר"ל של בינה:

שייפין. דו"ק כנ"ל:

ואקרון הכי. ר"ל למה נקרא חיי דמלכא:

מקורא דחיין. בינה:

דרוח' עילא' וגופא כו'. ר"ל בנדר שורה חיין דבינה למטה ובשבועה שורה רוחא וגופא דבינה בהן וזהו עצמו:

דסתיר. צ"ל דסתים:

[מה"ת. פקודא לאומאה כו' לקיימא שמא קדישא בדוכתי'. ר"ל לאחר שיקיים כל השם קודם כמ"ש את ה אלקיך תירא אותו תעבוד ובו תדבק ובשמו תשבע היינו תירא י' של שם שהיא חכמה יראה רוממות כמש"ל וכמ"ש הן יראת ה' היא חכמה. תעבוד ה' עלאה דעבודה בצפון. ובו תדבק היינו ו' של השם שהוא מייחד ומקשר לון והן רעים דלא מתפרדין בסוד הדעת כידוע. ואח"כ ובשמו תשבע שמא קדישא כו']:

(צב ע"א) פקודא למהוי דכיר כו' דנייחא דעלמא. העוה"ב:

מרישא עילאה כו'. כמש"ו דשבת עילאה בינה ובה כלולין ג"ר. שבת דיומא כו':

שבת עילאה. הוא יום שכלו שבת:

ובג"ד סעודתא כו'. שכולן נכללין בה משא"כ ביום:

תורה שבכתב כו'. ר"ל דתנ"ך נגד ג' מדרגות הנ"ל דאורייתא מבינה ימא דאורייתא כמ"ש בת"ז ונביאים נו"ה דמלכא וכתובים במלכות כידוע:

תרין מרגלן כו'. בינה ומלכות:

וסיכתא. ו"ק:

עלאין. צ"ל עאלין:

חד גוון כו'. שהז' אותיות וז' שמהן דנפקין מנהון הן בז"ת. אה"י בג"ס חג"ת יה"ו בנה"י ממטה למעלה וה' דאהי"ה במלכות באמצע כמש"ו והיא משלמת לאהי"ה למעלה ולהוי' למטה שהיא חי' רביעית מתהלכת בין החיות כמ"ש בת"ז. וכל ב' אותיות דעאלין זה בזה הן בקו אחד. א' עם ו' בקו ימין בח"נ. ב' ההי"ן בקו שמאל ג"ה. ב' יודין באמצע ת"י. ולג' ראשונות חג"ת קורא גוון חוור ולג' נה"י קורא גוון סומק לפי שחג"ת חסדים נגדם כידוע:

זקפין רישין. שהן בקו האמצעי שהוא מבריח מקצה אל הקצה:

מהאי סטר ומהאי סטר. ר"ל מקו ימין ומקו שמאל כידוע שהקו אמצעי כוללן:

באינון חד סרי כו'. ידוע שב' האותיות דעאלין דא בדא מגדיל אות הקטן כמו אות הגדול כידוע בסוד נח נח וכל האותיות כאן שוין חוץ מן הא' עם הו' וכן בשני שמות אקי"ק הוי"ה אין חילוק בהם רק הא' עם הו' וכשעאלין מתגדל הא' ונעשה ו' נמצא בצד ימין ו"ה וכן בצד שמאל והן י"א ענפים מכל צד כמש"ו והן נכללין בשני היודי"ן כי יו"ד הוא עשר וכללותו א' והן כ"ב אותיות התורה כמש"ל:

ברזא דתליסר כו'. ר"ל שהשני שמות הוי"ה הן מתחלפין בא"ת ב"ש והן שני הפאות כידוע. וכן כאן שני השמות שבקו האמצעי מתחלפין:

ומנצצין על כלא. ר"ל על כל ה' שמות. שכוללין את כולם כנ"ל:

(ע"ב) שבעין אנפין. שכל א' כלול מעשר:

ואינון תרין אתוון קדמאין כו'. ר"ל ב' היודי"ן הנ"ל:

בטשי בתרי אתוון קדמאי כו'. ר"ל באותיות א"ב של כ"ב אותיות:

וסלקי לחד כו'.