יהל אור סח
Yahel Ohr 68 · יהל אור · free full Hebrew text
Open in the reader →הוא בדכורא שהן ע' שנה ז"ס. וכן בנוקב' ג"כ ז"ס שלה וע' בא"ר קל"ה א' וימלוך באדום רזא חדא הוא כו' דבגינה מתקטרין כו' והוא הדעת כידוע שם. וכנגדו בלעם בן בעור שהוא כנגד מרע"ה ולכן הלך לקראת הנחשים וז"ש כאן רישא סומקא כו'. ועי' בפ' תזריע מ"ח ב' ות"ח ברישא כו'. וענין י"ג יאורין הן י"ג טעמין וט' יאורין דפ' בא הן ט' נקודות שאלו ג' הן כלל הכל וע' בא"ר קכ"ח ב' בגולגלתא כו' ושם קל"ה ב' בגולגלתא דא יתבין כו' ושם הוא סוד היאורין והתנין כמ"ש בס"ד פ"א ושם הוא שם צבאות וג"פ קדוש בג' הויות שמסתלקין (צ"ל שמתחלקין. המסדר) לג' עיבר השערות והנימין וכ"א קדוש שער הנזיר והן שרש לי"ג תיקונים וט' תיקונין י"ג יודין וט' ווין (פי' דברכת כהנים. המסדר) ומהן יוצאין כ"ב אתוון אלף יאורין והן סוד התורה אש שחורה ע"ג אש לבנה ב' השערות הנ"ל ומהן סוד העיינין כידוע והן סוד בריכות שמשקות השערות וז"ש קניתי ברכות מים]:
עוד כ' במ"א שיש ג' אלפים והן אלף טורין ואלף יאורין ואלף עלמין דחתימין כו' והם ג' אלפים משל. וג' אלפין אלו הם שרשן בג' רישין אלף טורין בחיוורתי אלף יאורין בנימין ששם היאורין לכן הם י"ג יאורין כידוע ב' צבאות בהחלק האלף והן נו"ה שהן אפיקי מים והן מעלה ומטה שכנגדן ב' צבאות צבא מעלה וצבא מטה כמ"ש יצאו כל צבאות ה' ואלף עלמין דחתימין כו' במ"ס שהוא עזקתא כו' והן בי"ג דדיקנא עש"ב (כ"ה הרמ"ש בחיבורו ברית עולם כת"י. וסיים שם ושפתים ישק משיב דב"נ וכל יקר ראתה עינו אשרי עין ראתה כל אלה. ש"ל):
פרשת בא (לה ע"ב) בגין לבערא רוח מסאבא. כי האזוב הוא בדרגא דח"י עלמין וכל רוח מסאבא הוא מצד המיתה בין בצרעת בין בכ"ד ולכן צותה התורה במצורע ב' צפרים נו"ה כידוע ארז ואזוב גוף וברית שני תולעת גבורה מים חיים חסד כלי חרס מלכות ולכלול הכל בימין והוא דם הצפור השחוטה שהוא הימנית כידוע בסוד ב' שעירים ובמים החיים:
(מ' ע"ב) רע"מ דהא פקודא דא אתמסר להו לישראל. ר"ל במצרים קודם שיצאו כמש"ו דכתיב כו' ור"ל שנאסר להם חמץ כמ"ש בגמרא (פסחים כ"ח ב' צ"ו ב') מנין לפסח מצרים שאינו נוהג אלא יום א' שנאמר לא יאכל חמץ היום:
והא אוקמוה חבריא. ר"ל על פסח מצרים:
ורזא אוקימנא כו'. ר"ל שיבער היצה"ר ויאכל מצה יצ"ט שבעת ימים שהם שבעים שנה:
(מא ע"א) דוכרנא לדרי כו'. כמ"ש דישראל נפקו כו':
ברזא דמהימנותא. ר"ל אמונת ישראל מלכותא קדישא:
חובת' על כלא. ר"ל לא כמו שאר הקרבנות שהן חובת צבור מתרומת הלשכה:
לאנהרא מעשרה יומין. שהלבנה בעשרה ימים בחודש מתחלת להאיר בנהורא שלימא עד ט"ו בחודש והענין כי בעשירי מאירה מכתר ספירה העשירית ממטה למעלה שמתחלת להאיר מלמטה למעלה ואח"כ מלמעלה למטה עד ט"ו בחודש בת"ת יום ה' מחכמה ושם נשלמת כמש"ו:
ובארביסר דליהוי כו'. ר"ל בגבורה יום י"ד:
לאעברא זוהמא כו'. שהפסח עניינו ע"ז של מצרים צאן ומדרגתם בס"א ולכן שחטו אותו לאעברא זוהמ' הע"ז כידוע:
ולאתהנאה בההוא כו'. ר"ל לקיטת הניצוצות משם כמו בסוד הקרבן ריח ניחוחי וסוד פטום הקטרת ולכן דווקא צלי אש ולא מבושל ולא נא כדי ליהנות בריח כמש"ו ולא מן האכילה רק מהריח דבר שהנשמה נהנה ממנו. וז"ש וע"ד לא אתיא אלא כו'. ר"ל שלא ליהנות מהאכילה:
וע"ד וכל כו'. ר"ל וע"ד שאמרנו לעיל לאעברא זוהמא כו' כמש"ו:
דוכרנא כו'. ר"ל זכר שחיטת יצה"ר:
בההוא פורקנא כו'. ר"ל של יצ"מ:
בהאי רשימו כו' ובהאי כו'. ר"ל בברית ובפסח שזה ברית וזה שבירת הערלה:
ודא איהו בטולה כו'. שלכן ישראל אינו יכול לבטל ע"ז:
מסטרא דילהון. כמ"ש וסכסכתי מצרים כו':
ועם הארץ צריך כו'. ר"ל חד שיצא מרשעו להיות בינוני ושני להיות צדיק והן שני פקודין פדיון פטר חמור וקדוש בכור פדיון פטר חמור להיות בינוני כמ"ש בפקודא שאח"ז וקדוש בכור בינוני להיות צדיק כמש"ו:
מתחות שולטנות' כו'. ברשע כנ"ל:
כגוונא דאמר יעקב כו'. ר"ל מסטרא דבינוני ועל הרוב דיבר שהעולם נדון אחר רובו:
אחי יהי לך כו'. כמ"ש שלי שלי שלך שלך מדה בינונית שהיצ"ט ויצה"ר כ"א לעצמו במדה שקולה. וכשפעם זה מתגבר ופעם זה זהו עם הארץ שלי שלך שלך שלי. ושהכל ליצה"ר רשע שלי שלי שלך שלי. ושהכל ליצ"ט שלי שלך שלך שלך חסיד:
רוחא תבר כו'. כידוע שחמור בסט"א מימינא ושור משמאלא. והשור הוא הכלבים צועקים גיהנם הב הב וחמור הוא יותר משור ששור הוא אבי אבות נזיקין וחמור הוא אבי אבות הטומאה כמ"ש בתז"ח ולפיכך הרשע הוא בפדיון פטר חמור והבינוני הוא בבכור בהמה טהורה שהוא שור וצדיק הוא בכור אדם כמש"ו וסליק לדרגא דאדם כו'. וזהו שלש משמרות הוי הלילה שהוא עוה"ז שנחלקין לג' כתות שכנגדן ג' ספרים נפתחים בר"ה וידוע שחצות לילה הראשונה שלטא ס"א וחצות השני הוא לה' ולכך משמרה ראשונה חמור נוער שהוא רשע ושניה כלבים צועקים שהוא הבינוני שחצי משמורה שלטא הס"א וחציה לה' כנ"ל ושלישית תינוק יונק שהוא אדם כמש"ו והוא יונק משדי אמו שהיא התורה וז"ש וסליק למשמרת כו':
למשמרת דשחר כו'. ר"ל וז"ש עד עלות השחר. ור"ל ויאבק איש עמו מסטרא דבינונים כמש"ו למטה. עד עלות השחר משמורה השלישית שהוא צדיק שאז ויאמר שלחני כי עלה השחר:
ויהי לי שור וחמור. הן שני משמרות הנ"ל:
צאן ועבד ושפחה. הן תלת דרגין דסט"א כמ"ש בזוה"ק בדף הקודם יעו"ש:
וכד זכוון בינונים כו'. ר"ל ויאבק איש עמו היצה"ר והכל מסטרא דבני יעקב כמש"ו בכף יריכו יוצאי יריכו:
מסטרא דזכוון וירא כו'. ר"ל שראה שלא יכול לו מסט' דזכיות ויגע בו מסט' דחובות