יהל אור סג
Yahel Ohr 63 · יהל אור · free full Hebrew text
Open in the reader →כליל ברכו וקדושה. ר"ל בברכת יוצר אור שמתחיל בברכו ובו קדושה כמש"ו קדוש כו' דאופנים:
(ע"ב) ואיהו קשורא דתפלין דרישא כו' ואיהו קשורא כו'. ר"ל שהוא קשר כל שם הוי"ה ולכן נק' הוי"ה שהוא קשר בין י"ה או"א ימינא ושמאלא כנ"ל כמ"ש בתיקוני זוהר חכמה נחית בברכה בימינא אמא כו'. והוא ו' קשר בין ה' עלאה לתתאה תש"ר ותש"י כמש"ו:
דאיהי אמא כו'. והוא קשר של תפלין וכ"ה קשר יד כמש"ו שהוא קשורא דתרווייהו:
כמה דאוקמוהו כו'. שהוא מניח תפלין ותפלין שלו אמא עלאה עטרת תפארת. וכן הוא באדם תפלין של ראש אמא עלאה:
ש' דילך כו'. מפ' האיך כולל תרין משריין דתרין מרכבתין הנ"ל:
כליל כו' לעילא. ר"ל חג"ת שהן ג' ווי"ן ויסע ויבא ויט שהן שי"ן:
דתקינו כו'. מפ' האיך כולל תרין משריין הנ"ל בצלותא:
דאיהו סימנם כו'. ר"ל דר"ת שלהם שמע דהוא עד"א כנ"ל דרגא דמשה כלילין בי':
מ"ה דידך. ר"ל מ"ה גי' אדם שעליו נאמר ורדו בדגת כו' שהן נה"י כמש"ל בהשמטות דכאן (ב ע"ב) בדגת הים לקבל דרגא דנצח ע"ש עד סוף המאמר. והן כלולין בי' כמש"ש. וז"ש ואתכליל כו' דאהרן נצח ודוד הוד ושלמה יסוד כידוע [והמלך] שלמה ברוך:
ואדם קדמאה כו'. ר"ל שאדם הוא חכמה כידוע והוא מתלבש בג"ס חג"ת ששם הוא כללא דעד"א מרכבתא דקוב"ה:
ובת זוגי'. בינה שנקרא' אם כל חי כידוע וממנה נשמת כל חי והיא מתלבשת בנה"י ששם שכינה תתאה מרכבה תתאה:
דאיהו צדיק כו'. שהוא כללא דנה"י ולכן אמרו צלותא דשבתא ביסוד:
ובג"ד אהרן כו'. ר"ל שכינה אתקשרת בשמאלא כנ"ל מ"מ הוא שושבינאה שהוא בנצח ששם מתחלת:
רעי' מהימנא. מדבר אליו ופי' לו מש"ל שת"ת עד"א כליל חג"ת ובו רכיב אדם קדמאה:
עקבו של כו'. ר"ל חוה וכן חמה היא נוק' כמ"ש בתיקונים [שהיא] בינה:
דתמן ראש. ר"ל בו יש אותיות ראש:
ואתה תשופנו כו'. ר"ל אין פוגם אלא בנוק' שכינתא כמש"ו אבל דכורא ישופהו וזהו ישופך ראש:
דאינון תולדין כו'. ר"ל דאחוריים פשוטים גי' ע"ב ומילוי הוא תולדין דפשוט:
לאשלמא רמ"ה. שהוא יד רמ"ה גם הוא מילוי ס"ג בבינה דנהרא בעד"א כמ"ש ברע"מ פרשת קרח:
בהאי כו'. שהיא יוה"כ וביוה"כ אתכפר כידוע:
וחמישתו כו'. ר"ל ה' עלאה נוסף על שמם:
מצאתי עוד על מאמר הנ"ל ובזמנא כו'. צ"ל דאשתמודע דסלקא כו':
מאי בו בקוב"ה. דבשלמא עולים בי' בשכינתא דאיהי צלותא כמש"ו. ולכן פי' בקוב"ה והוא משריין דקוב"ה דנחתין עמה:
איהי חי' דילי'. ר"ל צלותא ח"י בח"י ברכאן וצלותא עצמה היא ה"א והוא"ו ברכות לראש צדיק וראש צדיק הוא עטרה ה' אחרונה ומחשבה של התפלה הוא אדם דכליל לחיוון והן אחור וקדם. ומפרש אחור לעובדא שהוא התפלה וקדם למחשבה שמסטרא דמחשבה נק' פנים קדם. ומפ"ו דצדיק הוא מסטרא דאחור שלכן אמרו ח"י ברכאן לקבל ח"י חוליין. ואמר מה דלא"ה באדם דעה"ד וכו'. כצ"ל. דמסטרא דעה"ד הוא זנב יותרת הכבד דאיהי מפתה והיא בחי' אחרונה של כל הנבראים שאול תחתי' שחוק הכסיל ודכורא מתרגז וזהו וקדם לפורעניות:
והוד דרגא דדוד. ר"ל לכן אמר דוד לזמירות וכן לכן אהרן דוקא זכה להקריב קרבנות. ואמר שמע ישראל דייחודא כו' כמ"ש שי"ר א"ל חו"ג. ואמר ואיהו קשורא שמניח שניהם ומתקשרים שניהם ע"י וכ"ה קשר דילהון כידוע שרצועות המקיפות הראש חו"ג והוא קשר וכמ"ש [בפ' יתרו] תם דתמן סיומא דקשר דתפלין וכ"ה בקשר של יד דשם הוא יסוד וגוף וברית חד ורצועות התלויות נו"ה כמ"ש בריש תיקונים. ותפלין של ראש הן כח"ב שהן חב"ד והוא בבתים ובפרשיות. ועמ"ש במ"א שבחכמה הן כח"ב ובבינה חב"ד י"ה של השם א"ב גד"ה ותפלין של יד מל' והיא איומה כנדגלות:
דאיהו סימנם שחרית כו'. ר"ל דכלילין בשמע דכליל חו"ג כנ"ל:
מ"ה דידך צלותא דשבת. עבז"ח יתרו דף כ"ט ע"ב ותלת צלותין אינון חד כו' פה איהי שבת כלילא מכולהו וע"ש כ"ז ב' ג' דהוא דרגא דאדם בד' תיקונים דאתה תחזה והיא כלולה מכלם לכן בה ד' צלותין ומרכבתא דילי' הוא נה"י. ואינון דמפ"ו בדגת הים דסעודה וצלותא דמנחה ובעוף השמים דשחרית ובבהמה דערבית ובכל הארץ דמוסף דכליל כל הארץ ואינון נהי"ם אלא שיסוד בין נו"ה. וע"ל ב' ע"ב אלא דשם אמר עוף השמים ת"ת ועי' בתי' ב' ב' דהוא צדיק וכאן הוא מרכבתא תניינא דשבת ושבת הוא ש' בת ש' ג' גווני עינא בת בת עין אדם והוא משה דכליל מרכבה ובפ' ב' המרכבות אדם וחוה דהוא הדעת דמתפשט וכליל כלן:
אדם קדמאה מסטרא דאברהם ויצחק ויעקב ולאכללא כו'. כצ"ל. והענין כי נה"י הן דנוק' וז"ש נביאים מבינה חוה וצדיק מביא ראיה אם כל חי דהוא כל חי וכמ"ש מלכא דשלמא דילי'. וז"ס בינה:
ד"א ויחלום. מעיקרא פי' על התפלה ועתה פי' על התורה סיני כו' דבי' ירד הקב"ה וזהו והנה ה' נצב עליו וכמ"ש במד"ר ובגמ' וכאן דרש עולים ויורדים בסיני דהוא סלם ומביא ראי' שנאמר רוכב על ע"ב ק"ל שהוא סיני. וע"ב כמ"ש בעב הענן והוא הענן וההר. וההר הוא נוק' ק"ל במילוי שהוא חוה והענן דכורא פנים של מילוי ע"ב:
ע"ב דא י' י"ה יק"ו יקו"ק ועוד יו"ד יו"ד כו'. כצ"ל. וכ"ה ג"כ בתז"ח וז"ש דאינון תולדין דלהון כו':
חסר גם כו' שעורא דחלה כו'. עי' בסוף פ' קרח דף קע"ט ע"א בפקודא דתרומת מעשר דשעורא דחלה גם הוא ג' יודין דס"ג ועשר אתוון וג' יודין עצמן אבל בפקודא דתודה סוף הפרשה אמר דג' יודין דשמא הנ"ל כ"א הוא י"ד דכל א' אית לי' ד' אנפין והן ג' חיוון והוא רה"י גבהו עשרה ורחבו ד' וא' הוא אדם דכליל כולא והוא מ"ג וכמ"ש בפ' נשא דג' יודין אלו הן ג' הויות דב"כ והן ג' חיוון בד' אתוון בד' אנפין וכ"א נכלל מאדם ודמות פניהם כו' והוא יו"ד אתווין דשמ"פ והוא יו"ד עצמו. וכן נכלל מד' ג' קוצין ג' נקודין חש"ח והיו"ד עצמה שהיא עשירית בלי נקוד וכמ"ש בתי' תי' כ"ב ולכן בהאי אתכפר דוד יוה"כ ומשיח בן יוסף כו' והוא שמא דמ"ס ועמ"ש בריש ת"ע. וכן ג' הויות דב"כ ודמלך כו' כל הוי"ה י"ד וא' דכליל לון כמ"ש בא"ז בג' הויות דמ"ס שהוא כלל הכל והוא שמא דאוירא דפרח בי' אליהו. סוד מנצפ"ך מלך כו' י"ב קשרין פרקין דמרכבה שכוללין הכל י"ב תחומין כו':