יהל אור מח

(מו ע"ב) ת"ה נקודה חד אית כו'. הובא בבאוה"ג לעיל דף ו' ע"א ד"ה ועלה שריא ההוא כו'. ע"ש מ"ש בזה. (ש"ל):

(מט ע"א) ויבן ה' אלקים אוף הכי בשם מלא דהא אבא ואמא אתקינו לה עד לא אתת לבעלה את הצלע כו' אבל או"א אתקינו לה לאתפייסא בעלה בהדה ויביאה אל האדם מהכא אוליפנא דבעאן או"א דכלה לאעלה ברשותא דחתן כד"א את בתי נתתי כו' מכאן ואילך בעלה ייתי לגבה [כתב הרד"ל בשם הרמ"ש וז"ל ושמעתי מתלמידיו ששמעו מפיו כי באש יש מעלה וחסרון כי מעלתו שהוא חם שכל התולדות שבעולם בא מכח החמימות וחסרון שלו שהוא יבש וכן מים שהם לח וקר הלחות הוא מעלה וקרירות הוא חסרון כי אדם כשהוא מתקרר ויוצא ממנו חום הטבעי הוא מת. והרוח יש לו ב' המעלות כי הוא חם ולח והעפר יש לו שני החסרונות שהוא קר ויבש ואין לו שום חיבור עם הרוח שזה תרתי למעליותא וזה תרתי לגריעותא ואין שום אופן שיתחבר ויתפייס הרוח שהוא הזכר עם העפר שהוא הנוקבא שהם שני הפכים. ולכן נכון הוא שאביה ואמה יוליכו לחופה להכינה שתהיה ראויה להתחבר עם בעלה כי כל אחד נותן לה מחלקו ר"ל אבא שהוא מים נותן לה כח הלחות מחלקו ואמא שהיא האש נותנת לה כח החמימות מחלקה ובזה יש לה חיבור עם הרוח דכורא חם ולח. והבן זה מאד כי זה מדבר בתחתונים ומרמז בעליונים וכתב הרמ"ש ואני הבנתי דבר מתוך דבר שמובן בזה המאמר הזוהר הנ"ל דאמר או"א אתקינו לה לאתפייסא בעלה בהדה. ונ"ל הד"ל שבזה יובן מה שנמסר במסורת שמן ונפש יהונתן נקשרה בנפש דוד כתיב יהונתן כי בזה הוא חם ולח ויש לו התקשרות בנפש דוד שהיא יבשה]. והבן:

(נא ע"א) ת"ח בשלהובא דסלקא כו'. כל המאמר הובא לעיל בביאור הגר"א בהיכל ג' דבראשית (מ"ג ב') ד"ה ות"ח אלמלא כל אינון גוונין כו'. ע"ש ועי' בפי' על ס"י (פ"א) במ"ש על כשלהבת קשורה בנחלת. (ש"ל):

(ע"ב) במ"ה גווני זיני נהורין כו'. ידוע שהוא שם המפורש וסודו בנקודין שהן י' רקיעים ומ"ה מאורות והוא סוד ה"ן לה' אלקיך השמים כמנין הן כמ"ש ונקודתם הכל בת"ג אלף בית גימל דלת הא ואו**(צ"ל ו"ו (בלא אל"ף) ובזה יהי' מכוון ס' אתוון בא"ב וכ"ה בריש ס' א"ז. (ש"ל):

)** זין חת טת יוד כף למד מם נון סמך עין פא צדי קוף ריש שין תיו. והכלל אות השני מכל אות הוא לעולם בצירי חוץ מצדי. ויוד ונון בחולם. וקוף בשורק. ועוד ה' כפולים בהם יו"ד אותיות ב' רקיעים (בהדרת קודש איתא בזה"ל יו"ד מאורות ב' רקיעים. צ"ל ומהם ב' רקיעים) והן סוד ע"ב שהן ס' של אותיות מטתו שלשלמה כו' וי"ב של הכפולים שהן פנימיים. וכ"ה באותיותיהם כמ"ש בז"ח ש"ה ס' נהורין וי"ב רקיעים שחמה מתנהגת בהן והן ג"כ ביסוד שהוא (נתן) [צ"ל וא"ו. המסדר] השני ג"כ בו י"ב רקיעים בסוד זה האיש והכלל כל תנועה שנית בצירי לבד מצדי. ויוד ונון בחולם. וקוף בשורק ומ"מ כולם מלאים בג' נקודות והן עד למד שהוא החצי ועד יו"ד כ"ת נגד פרקין דאצבעין וכן באותיות:

**(המאמר המוקשה הזה ביארו הרה"ג המסדר נ"י. ואיה"ש יבא ביאורו בסוף הספר:

)** (נה ע"ב) אלף ות"ק מפתחאן. ידוע שסוד המפתחאן הוא בשם הוי"ה כמ"ש בפ' תרומה וכל אות של הוי"ה יש לו אורות ומפתחות כמנין אות ההוא ונכללים זה בזה שה' ראשונה יש לה חמשים מפתחות שנפתחים חמשים שערים בה כמנין י"פ ה' כמ"ש בזוהר ובתיקונים וכשנכללים בוא"ו הוא ש' מפתחות אות דקשוט דאבהן וכשנכללין בה' אחרונה הוא אלף ות"ק ולכן ביד הנער מט"ט אלף ות"ק מפתחאן שהוא משמש לה' אחרונה כמ"ש בס"ד פ"ה ע"ש:

פרשת תולדות נח (נט ע"ב) אלה פסל את הראשונים. שכל תולדות הראשונים לא אתקיימו וכמש"ו עד שנתחבר נח בתיבה:

תיבה דא ארון הברית. שארון נקרא תיבה כמ"ש (מגילה כ"ה ב') מכרו ב"ה לוקחין תיבה והיא ק"ק שבה:

ועד דאתקיים בי' ברית. שנכנס לדרגא דא וז"ס הקמת ברית לעייל לתיבה דלא עאל בה אלא כד איהו בתוקפי' בסוד משכיל לאיתן שבהיותו איתן אז משכיל עייל במוחא:

נח איש צדיק הכי הוא ודאי. שקשה קושית המפ' דאין לו שייכות איש צדיק עם אלה תולדות נח. ולפי פירושו שפיר לפי שהוא איש צדיק ואת האלקים התהלך נח כמש"ו:

ברית שלום כו'. ר"ל שיסוד נק' ברית שלום. ורצונו וז"ש תמים היה בדורותיו כמש"ו תמים כו' הוא אשלים לכולהו והוא כו'. וכ"ז טעם לאלה כו':

וע"ד ונח מצא חן כו'. וכן ביוסף וימצא יוסף חן בעיניו והוא חוורא דעינא עלאה דמסתחיין עיינין תתאה ומתפקחין וזהו דרגא דיוסף בן פורת עלי עין כמ"ש בא"ר ואז וראיתי' לזכור ברית עולם כו' וזהו מציאות חן בעיני ה':

התהלך לפני והיה תמים (ואתנה כו'). ואמרו (במדרש שוח"ט) מכתם מכתו תמה וזהו הכל הוראה על היותו דרגא דצדיק:

ולא בדרין דעלמא כו'. ר"ל לכך נא' בדורותיו ולא בדורות. ש"מ דורות שיצאו ממנו ולא מעלמא וז"ש ולא בדרא דעלמא:

כמד"א ומשם יפרד כו'. כמש"ל דף ס' ע"א ומתמן אתבדרו לכל ד' רוחי עלמא וזהו והיה לארבעה ראשים. והענין שד' הראשים הן ד' רגלי המרכבה ד' חיות והן ג' אבהן ונגד מלכות י"ב שבטים שהן י"ב תחומין דילה ולהן נתחלק הארץ וזהו אחר שנתבסם בימי אבות ובימי נח שעדיין לא נתבסם נגד ג' אבהן ג' בני נח. ונגד הרביעי כתבה תורה וחם אבי כנען ומאלה נפצה הארץ כנען עם י"א בניו שהן י"ב אומות כידוע. ולכן [צ"ל ולהן] נתנה הארץ מקודם ארץ כנען. ויצא מחם כי לילה מסט' דחשך והם