יהל אור לח

קרי חובה כמ"ש בפ"פ דף רס"ה ע"א היכלא רביעאה א דא איהו דאיקרי חובה כו' (ע"ש עד) ואתקלו כחדא מא דר"ה כי גם את זה לעו"ז כו'. וז"ש ביומא דר"ה אתער יצחק שהוא ההיכל רביעי ומזל מאזנים בו ע"ש כל המאמר:

רוחא דא נטיל כלא. ר"ל כל שבהיכל הזה כמש"ל:

מני' נפקו שבעין נהורין. והן ע' סנהדרי גדולה שיושבין בלשכת הגזית בסוד צור ישראל שהוא אבן גזית וכנגדו בסט"א אבן מכשול כמש"ש ע"ש:

כלהו מנצצין. שמתפשטין ניצוצות מהן שהן ב"ד בכל ערי ישראל:

וכלהו כעגולא דלא מתפשטי כו' אחידין דא בדא. כמ"ש סנהדרין כחצי גורן עגולה כדי שיהו רואין זה את זה כו':

כל זכוון כו' נהורין קיימין. ר"ל לפני הע' סנהדרין הנ"ל ואלו הן שרש הסנהדרין שלכן הסנהדרין פותחין בזכות וכל עניינם היה לזכות כמ"ש ד"נ פותחין לזכות כו' מטין ע"פ א' לזכות וע"פ שנים לחובה מחזירין לזכות ואין מחזירין לחובה הכל מלמדין זכות ואין הכל מלמדין חובה כו' ושאר דברים הנזכר שם וכאן דנין דיני נפשות שלמטה חשיב ב"ד שדנין דיני ממנות כמ"ש למטה ולכן כל ב"ד ההורגת א' בשבוע נקראת חובלנית והוא שבע שנים שהן הז' היכלין האלו:

מכלהו נפקו תרין נהורין שקולין כחדא כו' תדירא. הן שני סופרי הדיינין כמ"ש ושני סופרי הדיינים עומדין לפניהן א' מימין וא' משמאל וכותבין דברי המזכין ודברי המחייבין וז"ש שקולין כחדא ששניהם כלולין מרחמי ודינא לאפוקי דעת ר"י שאמר א' כותב דברי המזכין וא' כותב דברי המחייבין כו' ואלו ב' הן הסופרים כמ"ש בפ"פ. ואמר תדירא שיש עוד ז' עיני ה' המשוטטים בכל הארץ אבל אלו קיימין תדירא. ואע"ג שהן עדים ג"כ כמש"ל אינן צריכין לשוט כי רואין בעיני ה' כמש"ל:

לקבל אלין אינון בו' הני ד' היכלין. ר"ל שבעים שרי אומות שהם ע' שרים הסובבים את הכסא וכאן הוא סוד הכסא בשבעין נהורין ונקרא כסא המשפט כונן למשפט כסאו כורסייא דדיינין בה כידוע והן ע' קתדראין דכסא שדנין בהן וכמ"ש כורסייה שביבין דינור כו' דינא יתיב וספרין פתיחו כו'. וכל הענין הכל בהיכל הזה כמש"ל והן השרים מבחוץ להיכל הזה חוץ כל הד' היכלין:

שבעין נהורין ותרין נהורין כו' לגו לגו. ר"ל בפנים ההיכלות ואמר לגו לגו שהן באמצע ההיכל הזה בהיכל הפנימי מן הד' היכלות שהן בהיכל הזה כמ"ש בפ"פ:

ורזא דא בטנך כו' בשושנים. שכאן הוא סוד הבטן כמ"ש למעלה וכאן מקום הפרץ שפרצו בה כמ"ש בב"מ **(אולי הוא ר"ת בברית מנוחה. ש"ל:

)** וכאן גבורים עומדים בפרץ וכולם לא יכלו לעמוד שהוא סוד הצור כידוע ואפילו משה ע"ה לא יכול לעמוד כאן בסוד הסלע ובסוד נחש עלי צור ולכן וינס משה מפניו ועיין בסוד הצור בז"ח דף כ"ו ע"ב וע"ג וידוע שנחש הוא דרוע' שמאלא דסט"א כמ"ש בפ' נח וע"ש בדף ס"ד ע"א לבתר אמר לון כד סיהרא אתקריבת בשמשא כו' ע"ש ובדף ס"ו ע"א ר"י פתח המה מי מריבה כו' ע"ש וכאן הוא מים כידוע ה"פ מים ביום השני וז"ס מים אחרונים חובה והוא בהיכל הרביעי דסט"א וכאן מים ראשונים בסוד והתקדשתם כו' ועיין בפ' בשלח דף ס"ד ע"א וע"ב כל המאמר וכאן סודות גדולות ונוראות אשר אין רשות להעלות על הכתב וז"ס נחש שבא על חוה ואמרו עץ שאכל אדה"ר חטה הי' וזהו (בטנך) ערימת חטים וכאן הוא המאכל בבטן סוד לחם הפנים על השלחן שכאן הוא סוד השלחן כמ"ש שלחן בצפון וכמ"ש בפ"פ דף רנ"ב ע"ב שהאריך שם ונגדו בסט"א רוחא דמפתי לב"נ למיזל בתר עינוגין דהאי עלמא ואמר שם כיון דב"נ אתפתי אבתרי' כדין כלהו שטיין ואזלי כו'. בסוד שטו העם ולקטו ושט דאתמשך ונעשה שטן וז"ש שם ואתמשכן אבתריה וכמה אינון אחרנין דקיימין תחותיה וכלהו מסאבי ליה בהאי עלמא ומסאבי לי' בההוא עלמא ואינון אקרון צואה רותחת דכתיב צא תאמר לו כו' וז"ס שלשה שאכלו על שלחן אחד ולא אמרו עליו ד"ת כאלו אכלו מזבחי מתים שהוא בהיכל הזה כמ"ש בפ' תרומה אית שלחן ואית שלחן וע"ש דף קנ"ג וקנ"ד וזהו מזבחי מתים שהיכל רביעי בסט' דקדושה נק' אלקים חיים אבל בסט"א לית תמן חיים ואמר בפ"פ בדף רס"ה אלין תרין סטרין זכות וחובה חיים ומות כו' ע"ש ואמר שם היכלא דא אתר דאקרי אלקים אחרים כו' וז"ש שנאמר כי כל שלחנם מלא קיא צואה כו' וע"ש כל המאמר ובפ' תרומה שם. ואמר סוגה בשושנים. לפי שיש עוד ב"פ ע"ב נהורין א' מסט' דימינא וא' מסט' דשמאלא וע"ב קדמאי הן לפנים מהם כמ"ש בפ"פ ואמר לעיל דף ב' ע"א מה שושנה כו' אית בה סומק וחוור אוף כנ"י אית בה דינא ורחמי כו' וזהו סוגה בשושנים ב"פ ע"ב נהורין הנ"ל ימינא ושמאלא:

לקמי נהורין אלין כו'. ר"ל לפני הע' הנ"ל:

תרין נהורין כו' אתרשים בהו ההוא עובדא כו'. כצ"ל. ור"ל בשבעה עיני ה' נרשמין כל המעשים שבעה"ז כל אותו המעשה דעביד בצורתו ודיוקנו באותו היום ואותו מקום וזה שמראין לו לאדם לפני מותו והן ז' גלדי עינא ז' טהירין דנפקין לגלאה אורתא דחייבין. והענין לפי שבעין רשום כל העולם וכל אשר בו וכל אשר עושה נרשם המקום באותו מקום שבעין טוב או רע והיכל הזה הוא יד כידוע כמ"ש ידך זו שמאל שנאמר אף ידי כו' וזהו וביד כל אדם יחתום ששם הוא יד של כל אדם כ"א בשורש נשמתו:

ואלין תרין נהורין חמאן כו'. ר"ל שאלו השנים עדים רואים בז' עיני ה' ומעידין לפני הע' סנהדרין והן דנין אותו:

והכא איהו אתר דזכותא. כנ"ל (כמ"ש בפ"פ הנ"ל) כלהו מלאכין קדישין דממנן על זכוון דעלמא כלהו נטלי לאינון זכוון ואוקמי לון בהיכלא רביעאה כו' כנ"ל:

רוחא דא בי' אתרשימו כו' ולא אתעדון מתמן. ר"ל דבדכורא הוא תלת אתוין יה"ו בסוד אחסנתא דאו"א דירית כידוע וכד מזדווג בנוק' בהיכל ק"ק ושם כל היכלין דלתתא כלולין בו ומתדבקין כלם בדכורא בו"ק שלו ונדבק בהיכל הזה ג' אותיות אלו בשעת התדבקותן יחד ולא סלקין משם לעולם. ואמר למטה באמצעיתא דהיכלא דא הוא אתר מתקנא לקבלא רוחא דלעילא בגו רוחא דא. ושם נרשמין הג' אותיות האלו. באתדבקותא דדכורא ונוק' [כי בבטן מתדבקין גוף זו"נ כי הבטן בולט על שטח הגוף וכמ"ש וצבתה בטנה ונפלה ירכה מקומות הדבוק ר"ל ירכה אותו מקום וכמ"ש היא קבלתו על בטנה] ר"ל כאשר מזדווגין יחד נרשמין כאן ששמאלא הוא תחלת הקירוב כידוע בסוד שמאלו כו':

לבתר נפק חד כו' האי נהורא אפיק תלת אחרנין כו'. נגד ג' אותיות הנ"ל וז"ש לבתר כו' ר"ל לבתר שנרשמין ג' אותיות הנ"ל שאהדבקותא דנוק' בשמאלא הוא בסוד תפלין של יד ואלו הג' אותיות הנ"ל הן כ"א אזכרות שבתפלין והן