יהל אור כו

ובדף רנ"ג ע"א ורזא דהיכלא דא כתיב שני שדיך כו' ושם ע"ב היכלא שתיתאה כו' דאקרי מוצא פי ה' כו' ברזא דכתיב כחוט השני שפתותיך כו' ע"ש כל הענין וכן בפ' בראשית דף מ"ג ע"ב ורזא דא דכתיב בטנך ערמת כו' ובדף מ"ד ע"ב ודא הוא רזא דכתיב שני שדיך כו' ושם רזא דכתיב כחוט השני שפתותיך כו' ישקני מנשיקות פיהו והיכל הז' אין בו דיוקנא מלבר רק הוא פנימיות כל ג"ר שהן חג"ת ראש ובטן וגוי' שהן אמ"ש כידוע והן מג"ת ג"ס וכן ברגלין לבר מגופא ג' ספירות נה"י ובינה מתפשטת וחופפת על חג"ת כמ"ש כמה פעמים בזוהר רק התפשטותא דילה עד הוד כידוע כ"ז למבין והוא פנימיות של רב"ג ואיברים פנימים וז"ש בפ' פקודי דף רנ"ח ע"ב היכלא שביעאה דא היכלא פנימאה מכל הני היכלין האי היכלא איהו סתימו דלאו בי' דיוקנא ממש ולית גופא כלל הכא סתימו דגו רזא דרזין וע"ש כל היכלא דא עד סופו ותבין והתחלתו מבית הרחם ושם הוא ארון הברית וז"ס בית הרחם שנקרא בכ"מ קדש הקדשים שהוא בינה והכף הוא מלכות וז"ס שאין בין מים העליונים לבין מים תחתונים אלא כמלא נימא וז"ס בינה ומלכות כאחד בכ"מ ונקודה האמצעית רוחא ונשמתא הוא חכמה ולגו לגו רעותא עלאה דלא אתפס כתר וז"ס ג"ר שהם נסתרים ומ"מ עיקרן כל אחד מקנן בספירה אחת והן מוח לב כבד שהן פנימיות של ג"ס רב"ג והן כסדר כתר במוח וחכמה בלב ובינה בבטן וז"ש בזוהר שכתר הוא בת"ת וחכמה בחסד ובינה בגבורה וכ"א לגו מחברי' ודוק בזה וז"ס יוסף הצדיק שנוטל לבנת הספיר והיכל הז' כמש"ש ובפ"ב ע"ש ואע"ג שסדר הספירות בזוהר ותיקונים באופן אחר כידוע ידוע שבכל עולם משתנה סידורן וכמה בחי' יש כמ"ש בז"ח ש"ה ובס"י שג"ר הן ראש בטן וגוי' ואמר בס"י (פ"ד מ"ו) שז"ת הן עינים ואזנים וחוטם ופה ועוד כמה בחי' והכל לפי הצטרפות הא"ב כידוע וא"א לבאר זה עה"כ סדור של כאן ואם עיני שכל לך תגלה לך בזה גנזי אוצרות חיים ואסור לגלות זה בפרטות כי סוד עמוק הוא מאד. וידוע שנו"ה כל אחד כלול משנים שלכן שוקין וירכין כוללין ג"כ קרסולים וברכים (ר"ל שאמרו בגמ' רגלי החיות כנגד כולם נגד היכל א' קרסולי החיות כו' שוקי כו' נגד היכל ב' שכולל ב' ואח"כ רכובי כו' ירכי כו' נגד היכל ג' שכולל ג"כ ב' כנלע"ד מ"ש) והן הפרקים שבין היכלא להיכלא וזהו סוד שאמרו בגמ' רגלי החיות כנגד כולן קרסולי כו' שוקי כו' ברכי כו' רכובי כו' גופי כו' שהוא הבטן צוארי (כו') שהוא כולל הגוי' כידוע ראשי כו' קרני (כו') והוא זיון של החיות כמ"ש במעשה מרכבה שהוא מבינה קרני הוד שנתנו למשה מבינה כמ"ש בר"מ קרן היובל והוא היכל הז' ושם הכסא כידוע רגלי הכסא ד' עמודים ד"ס עליונות שבהיכל הז' שעם ו"ת הם ד"ו פרצופין ועליהם הכסא ודוק כ"ז מאד מאד:

אית רוח דאקרי ספירא. דרגא דיסוד שמשם גזורות הנשמות של ישראל וז"ס ספיר גזרתם:

כספירו דאבן טבא נציץ לתרין סטרין. ר"ל כדמות הספיר שכולל ב' גוונין חוור וסומק כן ההוא רוחא נציץ תרין נהורין לתרין סטרין שיסוד כלול מב' סטרין מנו"ה כידוע ובו ב' צינורות בימין ושמאל וכאן הוא שניהם בקדושה משא"כ בעה"ד טו"ר כידוע בסוד בני חת וביסוד הוא סוד ע"ה טו"ר שבו וידע אדם כו' ובו חו"ג כאן בקדושה:

נהורא חד כו'. לימין והוא חוור נציץ לו"ק:

סליק ונחית. כמ"ש למטה רוחא דא דכליל רוחא אחרא סלקא ונחתא כו'. ואמר תניין סתים וגליא. כי בשעת התכללותו הוא סתים כמ"ש למטה כד אתו נהורין כו:

סתים וגליא. לפי שכל סטר שמאל נכלל בימין כמש"ל לשמאלא אית כו' ודא אתכליל ברותא קדמאה כו' וכן כאן רק שאלו ב' הן א' לכן נגלה קצת:

נהורא תניין סתים כו' מתפרשין ד' נהורין לד' סטרין. והוא לשמאל ולכן אמר לקמן כחיזו דנחשא בטישא בסומקא. והן זו"נ שביסוד ד"ו פרצופין זכר ו"ק נקבה ד' רוחות ו"ד כידוע וז"ס יסו"ד שנקרא יו"ד ואלו ב' נהורין הן מילואו ו"ד (ר"ל כמ"ש בס"ד פ"ג יו"ד זעירא בגווה אשתכח היינו יו"ד פשוטה ואלו הב' נהורין הן ו"ד מילוי יו"ד) ואמר בנהורא תניין מתפרשין ד' נהורין משא"כ בראשון שכלולים בא' כידוע בסוד ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן וא"ו שהוא גנתא ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים ד' כמ"ש באד"ז ע"ש כל המאמר ואפ"ה הן כלולין ג"כ באחד כמש"ו וכלהו נהורין חד נהורא כבוצינא כו' וז"ס גנת אגוז ועמ"ש בסתרי אותיות:

וכולהו נהורין חד נהורא. ר"ל כל ו"ק של מאור הראשון ד"ר של מאור השני כלם יחד הם חד נהורא כמש"ו וכמ"ש בפ' פקודי כמ"ש למטה:

כבוצינא דשרגא כו'. ר"ל כאור הנר שמתנוצץ כמה נהורין ממנו למראה העין ואינם רק אור הנר בעצמו רק אור א' ואינם הרבה אלא למראית העין כן כאן (ר"ל באור הנר מאיר לו"ק היינו למעלה ולמטה וז"ש סלקין ונחתין וכן לד' רוחות וז"ש אזלין ותייבין שהוא הולכה והבאה שהוא כולל ד' רוחות כמ"ש רז"ל בתנופה ולולב מוליך ומביא למי שארבע רוחות שלו מעלה ומוריד כו' הרי באלו הדברים סלקין כו' אזלין כו' נכללין ו"ק. נ"ל מ"ש) ונציצין כלהו נהורין כחיזו דנחשא בטישא בסומקא. ר"ל מראה של התנצצות אלו האורות כעין נחשת קלל שהוא אדום כי אלו הרוחות הן נק' נחשת כמ"ש בפ' פקודי דף ר"ס ע"א אינון תרין רוחין ימינא ושמאלא מגו לבנת הספיר כדקאמרן אלין תרין רוחין דקאמרינן התם אינון אקרון תרי טורים ואינון הרי נחשת כו' ע"ש (בסוד ארץ אשר כו' ומהררי' תחצוב נחשת והם סוד הררי ציון יסודה. נ"ל מ"ש) וזה נהורא תניין הוא סומק לפיכך מראה הניצוצין נחשת קלל שהוא אדום:

דאקרי לבנה ודא אתכליל כו'. וז"ס לבנת הספיר ולבנה הוא נגד עטרת היסוד מלכות שנק' לבנה כידוע ולפי שבעטרת נכללו ב' הצינורות בצינור א' כידוע לכן נכללו אלו ב' נהורין וגוונין כאן בא' כמש"ו נהורא סומק וחיור כחדא כו'. ואמר בגין דנפקא מאינון נהורין קדמאין. ר"ל נהורא של זה הרוח יצא משני נהורין של רוח' דספיר והן חוור וסומק לכן יצא ג"כ חוור וסומק אלא שנכללו כאן בא' והן נגד ב' כוכבים מז' כוכבי לכת לבנה נגד לבנה ספיר נגד כוכב והוא ספרא דחמה ונק' שמש כידוע שיסוד נק' שמש וז"ש למטה כנהורא דשמשא כו' כמש"ש אי"ה ובפ' פקודי בהאי היכלא אית רוחא דאקרי כו'. עמש"ש]:

כד אתו נהורין דדא מטו כו' ואתטמרו בי'. ר"ל נהורין של לבנה בתוך של ספיר והכל בנהורין:

כד"א ולא נודע כי כו'. שבסט"א יותרת על הכבד דנוק' אתגברת על דכורא וכל שהוא יותר דין מתגבר והטוב נכללת ברע כידוע ולכן שבע פרות הטובות נכללו ותבלענה כו' ולא