יהל אור ריד

בדרגא חד כנ"ל אבל לקותא דסיהרא הוא שמשחרת מסט' דשבתאי בסט' דקדושה כו' כנ"ל והנה אע"ג שהיה ראוי להיות הלקותא מסט' דנצח אבל הם בהיפוכא דגוונין חוורא ואוכמא וכן סומקא וירוקא והנה סיהרא יש לה חוורא מסט' דחסד ולחות מסט' דנצח היפוכא דחמה וע"ל (שאמר) חמה בישא איהו גיהנם דאתברי כו' ובסט' דדרגא דעשו כו'. ר"ל חמימות גיהנם (שנברא) ביום ב' ובסטרא דדרגא כו' ביום ה' ונגדן בסט' דקדושה ימי התורה מסט' דחמה ועמ"ש במ"א:

(בהע"א מצאתי לשון זה כאן) [ונ"ל דשייך לראש המאמר לעיל] וז"ל. וז"ס וכף ידי וב' ידים וכף הן שם י"א י"א הנ"ל יציר כף:

שם י"א י"א ב' עטרין וב' כתרין יו"ד פשוטה ומלא והן דס"ג ומ"ה יודי"ן ודאלפי"ן אוירא ומ"ס והן י"הוה א"היה "יהוה א"דני ה' אלקינו ה' אחד. י"קום א"לקים י"פוצו א"ויביו. (פי' כי כל אלו ר"ת שלהם י"א י"א. המנה"ל):

(כט ע"א) ודא ישמעאל דאיהו זוהמא דהטיל חויא בחוה. (אמר המסדר. לפי מ"ש הגר"א בתל"ז פ"א ב' בד"ה ודמא נראה דט"ס כאן וצ"ל דהטיל חוויא באדם והענין כי הנחש שהוא בת זוגו דס"מ הוא פתי לאדם כמ"ש לעיל בת זוגיה דיצה"ר לילית פתי לאדם כו'. והס"מ פתי לחוה כמ"ש לעיל ויצה"ר פתי לחוה. ואח"כ כשנתתקנו באברהם שהוא רזא דאדם אז מהזוהמא שהטיל הנחש באדם יצא ישמעאל. ואח"כ נתגלגלו ביצחק שהוא מרזא דבת זוגיה דאדם. חוה. ואז מהזוהמא שהטיל הס"מ בחוה יצא עשו. ומ"מ ישמעאל כיון דנפיק מאברהם ואדם נקרא דכורא. ועשו שיצא מיצחק וחוה נקרא נוקבא ע"ש):

ובשבת צריך לאחזאה שובעה כו' וצריך באתר דעציבו דשבתאי לאחזאה חדוה כו' צמאון כו' ז"ל הגר"א בתיקונים קל"ב ב' בד"ה בת עין. ור"ל דשבתאי שולט בשבת מסט' דמזלות וצריך לעשות בהיפוכא דילה דאיהו טחול מרה אוכמא עצבון צמאון כו'. עכ"ל]:

(ע"ג) ת"ח תלת שותפין אינון אדם דבריאה כו'. ביאור ע"כ המאמר הזה. נדפס בביאורו על תז"ח ל"ח ב' ד"ה ושוב בדגש ע"ש:

(מה ע"ג) (במאמר קו המדה) ה' אלקינו ה' רזא דארביסר כו'. ביאור הגר"א ז"ל ע"ז נדפס בתז"ח ע"ט א' בד"ה בתריסר ע"ש:

(שם ע"ד) ההוא קשרא קדמאה שלשה אלפי עלמין קשורין ביה כו'. עי' באוה"ג ע"ז בתז"ח פ' ע"ב ד"ה סימנא דא ע"ש:

(מח ע"א) (מדרש הנעלם לשה"ש) ר' רחומאי כו' הא הכא כו'. עבא"ר ק"ל ב' חד רוחא נפיק לז"א כו' וחד כו' הא הכא כו' ומאן אינון כו' ע"ש. והן ו"ק דז"א כמ"ש שם כתרין קדישין דז"א רוח חכמה ובינה קו ימין חכמה בחסד כידוע ובינה בנצח ובינה נביאים כידוע. רוח עצה וגבורה קו שמאל. רוח דעת ויראת ה' קו האמצעי דעת ת"ת כידוע. ויראת ה' מבועא דבירא דלא פסיק מן בירא. ורוח ה' רוחא דנפיק ממ"ס מחוטמא דא"א שנקרא כמ"ש בא"ר והן ג' מוחין דז"א ומ"ס שהן ד' פרשיות שבתפילין כמ"ש שם כל הד' רוחין כלילין ברוחא דנפיק מחוטמא חמשא לקדם ארבע לא יכלין כו' ועי' בפ' תרומה קמ"ו ע"ב בספרא דר"ה כו' ע"ש. ד' רוחין דאינון כתרין קדישין הן כוללין כל ע"ס תלת דכלילין בתלת הן ו"ק ורוחא דנפיק ממ"ס הוא כולל ג"ר שהן כאחד חשיבי וגם מלכות שכלולה עמהם עטרת בעלה. והוא בסוד ד' שכלולה בד' והן בסוד ו"ד של יו"ד וכן בסוד י"ג תיקונים היא בד' תיקונים בסוד ד' של יו"ד והוא בט' סוד ו' של יו"ד עם הג' מוחין וז"ש בפסוק מי אל כמוך ט' תיקונים בפסוק אחד וד' בפסוק אחר והן תתן אמת ליעקב כתר חסד לאברהם חכמה אשר נשבעת לאבותינו בינה בסוד עקידת יצחק והן בג"ר בסוד שרשין של ג' אבות. מימי קדם ע"ק רדל"א בסוד מלכות והן בסוד ד' פרשיות של תפילין ומ"ס שכליל כל הג' מוחין דז"א והוא בסוד ג' הויות וכללותן שהן ד' כמ"ש בא"ז והן ארבע מלכין כנ"ל:

מהו והכלבים כו'. כמ"ש (ביצה כ"ה ב') לא ניתנה תורה לישראל אלא מפני שהן עזין דאמר כו' ג' עזין כלב כו' (אד"ל. לכן כשלא ידע הבין בתורה נשאר עז נפש ככלב לכן הוא וכלבא כחדא ייכלון) וז"ש ה' עוז לעמו יתן עי"ז יברך את עמו בשלום שאלמלא כך אין כל אומה ולשון כו':

(ע"ב) מ"ט בגין כו' וע"ד כו'. ר"ל ג' קווין ג' ווין דויסע ויבא ויט שהן אבהן כידוע:

וכל שיר כו'. עי' בפ' תרומה קמ"ד ב':

ב' איהי כו'. לשון בית ועולם כאכסדרה כו' וממזרים קרה כו' וספר בראשית על יצירת העולם ואות הראשון כללותה וכן בכל ד' ספרין כמש"ו וההוא את כו':

ואלין אינון כו'. וסודן אמ"ש ג' יסודות. וב' יסוד הד' כללותן (התחלת הז' כפולות):

א' תיקוניה דיליה. ר"ל בב' אופנים מורה על ציור האדם. א' י' שע"ג נגד ראש והוא נגד חכמה שכולל כל ג"ר בציורו. ועי' בפ' ויקרא יו"ד ב'. י' (צ"ל ו'. המסדר) הוא גופא שכולל ו"ק. ד' הוא פרצוף הנוק' מאחוריו. וע"ש יו"ד שלימו דכלא ו"ד דכר ונוקבא (פי' א' בציור יו"ד כנודע). ובאופן ב' האלף כולל ג' קווין חג"ת שהן שלימו דכלא וע"ל בסתרי אותיות ח' ג' ט' ב' והכל דרך א' שבג' נכלל הכל הן בדרך שורק הן בדרך סגול ואבות יוכיחו וכן ישראל ואנכי נטעתיך שורק כו' והייתם לי סגולה כו'. וכן ג' יסודות שהן נגד האבות והבן:

ב' איהי ביתא כו'. הוא הכסא והוא ראשית הבריאה של הקב"ה ושם ביתו של המקום הנה מקום אתי כו' עלה אלי ההרה כו'. וא' הוא באצילות וסימנך ר"ת שלהן:

ספרא דא כו'. ר"ל ספר בראשית:

מ"ם פתיחא כו'. כמ"ש (שבת קד) מ"ם פתוחה מ"ם סתומה מאמר פתוח מאמר סתום ר"ל בינה ומלכות מ"ם דלמרבה כו' כמ"ש בתיקון ה':

ולמיתב דעתא כו'. ר"ל ליישב דעת ב"א כמ"ש ישמע חכם ויוסיף כו':

ש' דא כו'. ר"ל ג' קוין דשי"ן שהן דויסע ויבא ויט ג' אבהן כידוע:

אחידן כו'. ר"ל ששני קוי ימין ושמאל באין יחד שם [בקו] דלמטה:

(ע"ג) דאתייחדא במלכא כו'. והוא רתיכא עלאה אבהן באימא ורתיכא תתאה נה"י במלכות. והיא מרכבת המשנה אשר ליוסף כמו שיעקב כלל אבהן כן יוסף כלל רתיכא תתאה:

אתיבון חברייא. כצ"ל:

כגוונא דיצירה דב"נ. ר"ל כמו שיש באדם איברים יותר זכים ויש עבים כמ"ש בס"י ג' שונאים ג' אוהבים ג' חיים כו' כן בארץ דאדם עולם קטן וכמ"ש שם האיך מכוונים וכמ"ש הארץ יש לה ראש וידים כו' ואמר כגוונא דיצירה כמש"ו כמו שנברר האדם בשעת היצירה כן הארץ:

וההוא טיבורא כו'. ר"ל שציון הוא נגד טיבורו של האדם דלא כמ"ש במ"א שהוא נגד נקודת יסודה:

שארי במזרח וסיים במערב. ר"ל שא"י הוא מזרח ומערב של הארץ וציון א