יהל אור רא

והן ד' אנפין דאדם וד' אנפין הוא ד' אותיות הוי"ה וזה שאמר ה' פניו אנפין הנ"ל:

*דיקרא דילך כו'. שהן ספסל וכסא תחתיו כידוע**(ע' רע"מ קדושים פ"ב א' ש"ל:

)**:

דאיהו ודאי משנה כו'. לשון שינה ורזין הן אור בפקיחו דעיינין:

וברכות לראש כו'. ר"ל לכך אורח מברך:

אנת בדיוקני'. שהוא אדה"ר ודרגי' חכמה עילאה אדם דמרכבה עילאה ח"ב ג"ג. אדם שמא מפרש והלחם והבציעה עם הככרות הוי"ה פשוטה ואדם הבוצע כולל אותם (ע' ליקוט בסוף הספר):

דאנפין דיליה כו'. ר"ל הוי"ה פשוטה של המילוי:

מה שמו. חכמה אדה"ר גי' מ"ה כנ"ל:

ומה שם בנו. עד"א מרע"ה מ"ה מן משה ולכך נקרא אדם הראשון סבא דסבין לפי שעד"א נקרא ישראל סבא וחכמה סבא דסבין:

(רמה ע"א) וישוב לימי כו'. בגלגול כמש"ו:

מתחברין תרין שעורין. שהן ב' יודי"ן מצירוף שם הוי"ה ואדנ"י כנ"ל. ובאמן מתחברין שתי השמות כידוע:

דהאי אמן כו'. ר"ל לכך הוא קודם אכילה:

לא ניכול למדכר כו'. דמילוי ו"ו הוא ו' כמש"ו:

(עי' ליקוט סוה"ס):

שית כו'. ולכך י"ב לחם הפנים שתי מערכות:

שית באתכסיא. הוא מילוי ו"ו ובאתגליא הוא ו' הראשון:

הנסתרות כו'. והן בינה ומל' באתכסיא ואתגליא והן נגד ב' הככרות ב' ההי"ן כנ"ל:

חמש קשרין. צ"ל אצבעאן:

ואינון כ"ח כו'. שהן מילוי המילוי דמ"ה ועשר מילוי דמ"ה:

יגדל נא כו'. שבכחו נבראו כמ"ש כח מעשיו כו':

מלא ברכת כו'. ברכה בבינה כידוע:

ומתמן נשמתא כו'. משום שרוצה לומר לקמן מאן דזכי לנשמתא כו':

על שמים. כמ"ש אשר מנה הודך על השמים דאיהי מתפשטת עד הוד:

(ע"ב) ה' אתוון. דאלקים:

מעטרו בתלמידים באות כו'. דתורה מסטרא דאות יו"ד:

אתעטף באור כו'. ה"פ אור דמע"ב בינה ונקרא' אויר היתר נדרים פורחין באויר מגדל הפורח באויר:

י"ה אויר. ר"ל י"ה חו"ב:

יבנה בית. בינה:

ועוד צדיק כו'. ר"ל מן בינה:

תרין גוונין כו'. חו"ג וכן מים ויין שהוא יין מזוג:

זכור ושמור. ימין ושמאל כידוע:

אימתי כו'. ר"ל בלא י"ה הוא אלם ועם י"ה נעשה מלא:

י"ה אדנ"י חושבני'. ר"ל גי' כם והן יק"ק כי אדני ה' בתראה וכוס בו' הוא הוי"ה שלימה כמש"ו [מ"כ עה"ג ר"ל כס של כוס שהוא גי' י"ק אדנ"י הוא יה"ה ועם ו' של כוס הוא הוי"ה שלימה. ע"כ]:

ו"ה. צ"ל ו' עד"א:

ב'כוס ע'ינו. ע"ב:

דאיהי טפח. סתימו דיד שהוא יו"ד ופתיחו דיד בה' כידוע. וז"ש דביה אתפתחת כו' בה' אצבעאן שהן טפח:

נפשינו כו'. דל"ל מגרמה כלום:

(רמו ע"א) מתקין לי' מחובה. ר"ל מס"א דאיקרי חובה כידוע:

מילין. אלא ל"ג:

והאי איהו כו'. דקודם הוא בגבינה ואח"כ בשר כמש"ו:

לבר מפתורא כו'. באדם דלית שכינתא ביה:

(ע"ב) אב אחד. א"ב גי' ג' ג' יודי"ן:

ישא ה' כו' עד שלום. ל"ג:

רביעאה כו'. וזהו ואני מל' אברכם:

ד' גוונין. דגחלת כידוע ד' אותיות הוי"ה:

בגין דיהוד':

שהוא אריה:

שילה. משה גי' שילה:

מערב רב. שהן מעורבין בישראל:

עירוב דתרווייהו. אותיות ע"ב רי"ו ימינא ושמאלא כידוע:

(רמז ע"א) בזוהר. מאי כתית כו' וצדיק איהו דכתיש כתישין ואפיק מכל אינון שייפין [ז"ל הגר"א בתיקונים מ' א' בד"ה דאתמר בי'. דזית הוא האבר עצמו של היסוד והוא כתיש כו' להוציא הזרע מכל איברי הגוף ולכן נק' כל והזרע הוא השמן וניתן ע"ג פתילה דנוק' עכ"ל]:

רעיא מהימנא. לקבלייהו ויקח כו'. ה"ס חגתנ"ה:

בה קוב"ה אחד. שבה נעשה הקב"ה אחד כידוע ור"ל זהו אחד דשמע ישראל ובו כליל יסוד אחד כידוע וכן ואני ו' יסוד אני מל' כמש"ו:

הוא נהר. ר"ל זהו נהר כבר וכבר הוא כח"ב:

[מ"כ הגהת הרמ"ש וז"ל. ומ"ש כתר בימינא חכמה בשמאלא בינה באמצעיתא רומז לכח"ב דא"א שבכתרו מתלבש חסד דעתיק לכן הוא ימינא. ובחכמתו מתלבש גבורה דעתיק לכן הוא שמאלא. ובבינתו ת"ת דע"י הוא באמצע בגרון כנודע ע' הקדמת ס' מקדש מלך]:

י' ספירין. מבשלשים שנה עד כבר ע"ס כנ"ל וחוזר ואומר נהר שבו כולהו כלילין:

בנהר דאיהו. ר"ל עד"א וז"ש אילנא רבא כו' עד"א:

סלת דילי' דא כו'. ר"ל של עד"א:

כבר. דגן:

מוץ ותבן. ימינא ושמאלא דסט"א:

(ע"ב) ההוא דמקיים כו'. ר"ל שמכתת גופו עליה כנ"ל:

דא צדיק כו'. כמ"ש בזוהר כאן דכתיש כתישין כו':

סלקין מן לבא כו'. והן טיפיים עולים כנ"ל:

עשרון ושני עשרונים רמיזין. ת"ת תחת חו"ג:

שלשה עשרונים כו' מרכבת המשנה. מרכבה שניה ומל' משלמת לשני המרכבות וז"ש רביעית ההין וזהו בלולה בשמן ג' חיוון רביעית ההין חיה רביעית והכל ע"י כתיש דכתיש:

*איהו יו"ד. שהתג כמו יו"ד:

רביעית. אות רביעי הי'ד':

סגולתא כו'. וזרקא סגולתא ד' חיוון:

תריסר שבטין. י"ב פנים כנ"ל:

*מלכות בשית ספירין כו'. ר"ל לכך היא תמיד בכל ששת ימי המעשה כמ"ש בזוהר בחבורא קדמאה כאן. וזהו עולת תמיד:

ביומא תליתאה כו'. שבו נאמר תדשא הארץ דשא כנ"ל ור"ל לכן היא רביעית ההין כנ"ל:

דביום. צ"ל וביום השבת. וקאי אחיבורא קדמאה בשבת על חד תרין כו':

אות כו'. דאות הוא תמיד יו"ד כידוע וזהו אות היא ביני כו':

מעוטר כו'. ונשלם כל הספירות:

ובראשי חדשיכם כו'. שייך אחר חיבורא קדמאה ובראשי חדשיכם גו' וכי כו' פרים כו' עד לגבי רחל:

תרין רישין כו'. נו"ה:

א' איהו א'. ר"ל ניקוד על ב' נקודות ותחתיהן הן כדמות אלף כידוע. וזהו איל א' וזהו איל דיצחק דהוה על תו"מ נקודה עלייהו:

(רמח ע"א) כגוונא דא ז'. י' על ו'. ור"ל זהו ז' כבשים. עולה. בעלייתה:

אבן מאסו כו'. י' דהוי"ה מל':

ובזמנא דא כו'. ר"ל ובזמנא דמביאין כפרה סלקת. וזהו הביאו עלי:

מושל יראת כו'. דמושל על דינא כמש"ל:

*ואיהו על דא לשמאלא אימא עלאה. ר"ל דשנה בבינה והיא לשמאלא שס"ה ל"ת בשמאלא:

אסורה. ל"ג:

ברתא באבא. וז"ש בת היתה לאברהם בימינא אברהם גי' רמ"ח. וז"ש ואיהי כלילא [כו']:

עם אימא. בינה בן י"ה. ולזה פני משה כפני חמה:

ועוד ושעיר כו'. קאי אדלעיל אוף הכי ושעיר כו':

מאי בין נושא כו'. ר"ל נושא דקב"ה ונשא דשעיר דסט"א:

ע"ב וההיא נקודה כו'. ר"ל עטרה מסטרא דחכמה. כסא בינה. שרפרף מל' בנקודה זו נכללין. וז"ש דאיהי מלגאו מל' ובאשא דבינה כו' אתלבנת כו' דתמן חכמה כלהו בזה הנקודה:

(רמט ע"א) ואי תימא דלע' כו'. מקשה דאמר באחרי מות דע"ב שנין אחר אלף ומאתן תוליד ב' שנין על ב' משיחין אחר שתחיל והלא כתיב בטרם תחיל ילדה. ור"ל החילה קושי השעבוד וקריאה לקוב"ה מתוך צרות כמש"ו:

יומא. צ"ל ומאי בטרם. ור"ל האיך הוא בטרם:

אלא קדם כו'. תירוץ על הקושיא. ור"ל בטרם קאי קודם שישלם הע"ב שנין:

כי יד. ר"ל י"ד ימים לניסן:

אומי כו'. כמ"ש (ע' פסחים ה' א') בזכות אך ביום הראשון תשביתו שאור אני פורע לכם מראשון ויצא הראשון אדמוני כו':

משכו וקחו כו'. ר"ל משכו הצאן אלו ישראל מן הרועים כמש"ו:

ושחטו הפסח. אלין הרועים כמש"ו:

משך ידו כו'. דקאי על שרי ישראל