יהל אור קצב

ישמחו כו'. ר"ת השם:

*אנ"י וה"ו. קב"ה ושכינתי':

מה"ב שלח את היונה בשליחותיה כג"ד צריך ב"נ כו' אפקיד רוחי ומה דהוה אסירא בגופא בחיילין דיצה"ר כתיב בידך כו' אל אמת ובזמנא דאיהי חייבת [כו' כצ"ל]:

ועוד שמרה נפשי כי חסיד כו'. הוא שייך למ"ש בזוהר למעלה ע"א שמרה נפשי כו':

מלביש לה כקדמיתא בענני כבוד ותיעול במראה כו' ברמ"ח נהורין כו'. [כצ"ל] ור"ל דבעלמא דין הוא בלבושא דחלום ישנ"ה שס"ה ל"ת אספקלריא דל"נ אבל לע"ל במרא"ה חושבן רמ"ח נהורין דמראה שהן נהורין והוא אספקלריא דנהרא בהקיץ [ברזין] שנאמר במשה במראה אליו כו'**(אולי לפי הר"מ נמשך הפסוק אם יהי' נביאכם גו' במראה גו'. הלא רק בחלום אדבר בו. ש"ל:

)**. וז"ש למטה אמר בוצינא קדישא אנת כו':

וחד בעלמא דאתי ואינון עובדוי דקוב"ה ר"ל ב' הלבושים שניהם. והן ב' צלמים כמש"ו. ואף ששניהם הם בעוה"ז וכן לע"ל וכמש"ו ולכן תרי"ג מלאכין סלקין כו' מ"מ לא נהרא בעוה"ז אלא של נפש ולא זכה לאנהרא מסט' דרוחא אלא מרע"ה ולע"ל כל אדם:

ועל שאר דיוקנין כתיב ותמונת ה' כו' ור"ל זהו ותמונת ה' וז"ש בצלם אלקים:

שמיא וארעא דלהון בשם ה' ובגינייהו אתמר ישמחו וכו'. כצ"ל ור"ל לאפוקי הארץ אשר כבגד תבלה ושמים כו' וכמ"ש בתיקונים:

(רכג ע"א) לגבורה. צ"ל בגבורה. ור"ל דאיהי בגבורה ואחבר עם חסד כמש"ו:

ופניהם וכנפיהם כו'. ופניהם הן חו"ב:

ושתים מכסות כו'. ר"ל צירוף אקי"ק עם הוי"ה מכסה לצרוף הנ"ל ובצירוף הזה לא כתיב חוברות דכ"א בפ"ע כי יאה"ה הוא אהי"ה וכן חצי השני הוי"ה:

ותלת אבהן כו'. לכך ג"פ עבד בתפלה דכלילת מנהון:

ואוף הכי משה. דכליל בשי"ן ג' אבהן כידוע:

דאתמר בה אדנ"י כו'. מילוי אדנ"י תרע"א לכן הוקבע בתחלת התפלה בתרעא דהיכל:

אדנ"י היכל. ר"ל גי' היכל:

מן א"ח. שהוא כליל מח' ספירין מחכמה ולמטה וא' ע"ג כתר:

דלותי ד' הנ"ל:

דיחזור עבודה. בנצח:

ולבתר כו'. והענין כמ"ש בפ' משפטים שהגאולה במל' מתרין סטרין בנצח וחסד שחר ובקר:

לו עזר. בנוק' משמאלא:

דאיהו מצד חוד. ר"ל דהוא בי':

לאל ידי. ר"ל לשון יודאי:

דרמיזין בה'. צ"ל ביקו"ק. ור"ל דכל ד' אנפין ד' אותיות הוי"ה:

מה"ב דאתמר הוא עשנו. ר"ל ז"א והוא ראיה דנק' הוא. ואמר דכלא חד בלא פרודא ר"ל הוא עם אני ומביא ראיה הה"ד ראו עתה כו' וכן ממ"ש אני ה' וג"כ ממ"ש בעל הגדה דהוא מכילתא אני הוא ולא אחר. ואמר ודא אני כו' וד' הוא על ד' אותיות דאדנ"י דכלילא אני:

הושע עבדך כו'. שייך לפ' בלק קצ"ה א' ב' בזוהר:

אבל לגבי אחרנין כו'. ר"ל דווקא להשי"ת אינון עבדים וכמו שכינתא דאיהי למפלח לבעלה ואיהי מלכות כמש"ו:

דלא ימות משיח בן אפרים. ר"ל דע"ז אמר דוד דלותי ולי יהושיע וכמש"ל (ר"ג ב') ובגין דאיהי גבעה תתאה כו' אבל אנחנו בצלותא מבקשין על עם ישראל דאינון עניים וז"ש ושאיל מיניה בההוא תרעא בגין כו' ר"ל השכינה ואנחנו מבקשין בצלותא:

עבודה למקומה ויתעבדו עבדים ולבתר (עביד) שאיל דיהיב אורייתא מסט' כו'. ר"ל דג' שאלות אלו צריך למשאל בתפלה שהן ג' דרגין עני עבד חסיד וכן בקש דהמע"ה והן ג' דרגין. מל' א'. נה"י ב' ששם עבודות כהנים בנצח שכולל נה"י. חסיד בחסד ששם אורייתא וכולל חג"ת וזה שאמר כד מטי לג"ר כו'. ואמר למעבד גמו"ל עם דל"ת. ר"ל עם התלמידים שמקבלים מרבם ור"ל שהוא (שבת ק"ד א') אלף בינה גמול דלים ר"ל ללמוד וללמד ואמר פתח ואמר ה' לא כו'. שהן ג' דרגין ממטל"מ והוא מ"ש למעלה בפ' בלק שם דעבד השלישי הוא דשוי ימינא דמלכא עליה ואינו ברשותו של אדם רק ב' עבדים. והוא כי שם מפרש ג' עבדים בג' דרגין נה"י חג"ת חב"ד דמל' כלילא מכולם בסוד חש"ח בג' נקבים שבאדם והן נר"ן שבאדם בג' עלמין כנגדן שמשם עבדים דהיא מתפשטת בהון ור' אליעזר מפרש שם עני ביסוד ועבד בהוד וחסיד בנצח וחסידך יברכוכה ועבד מל' דכלילא יתהון ואח"כ עבד השני בז"א בחג"ת דשם כלילא נוק' ג"כ והוא בחזרת הש"ץ. וקדוש בקדושה נגד יוצר וכידוע דב' התפלות הן בנה"י חג"ת נוק' ודכורא לחש וקול רם כמו בק"ש ותפילין ש"י וש"ר לך לאות כו' והשלישי הנשמה מ"ה אבל ב' רוח ונפש במעשים ותורה והן בו אלא שמאיר ע"י התורה ומע"ט. אבל כאן סידר בדרך אחר. ואמר ה' לא גבה כו' וסיומא דקרא אם לא שויתי באימא. כגמול עלי על י' ואח"כ יחל כו' בכתר:

דאיהו כורסייא שלימתא. דהכסא הוא ה' תתאה על הכסא דמתפשטת ביה וע' בפ' בראשית ע"פ יהי מאורות בענין מאורות היום והלילה:

וביה יקו"ק ד' ד' חיון כו'. ר"ל ד' חיוון מרכבה להוי"ה. והן ל' מעלות של המל' שלכן זכה יהודה למלכות:

תלת חיון כו'. והן מרומזים בשם ס"ג וע' בפ' קרח:

(ע"ב) לדרועין ושוקין. עם ברית ועטרה:

נגון. שהוא בחסד ונצח אתקשר בחסד כמש"ו. [מ"כ עה"ג. וז"ס למנצח בנגינות]:

ודינא. ל"ג:

ורזא דמלה כו'. ר"ל דג"ז הוא חסד:

ועם נצח והוד. שעל השמינית הוא הוד כמש"ו:

בימינך. חסד:

הללויה הללויה. צ"ל השני הללוהו כו'. ור"ל שבשניהם השם הוי"ה שבת"ת:

בי' רז ובי' מום. ר"ל דהזמר פעמים בקדושה ופעמים בס"א כמש"ו לפי שהוא בגבורה:

תמן גן. דהוא חסד דרועא ימינא כידוע [מ"כ עה"ג. פי' ג"ע הוא בדרום העולם ובתיקונים תי' י"ג כ' להיפוך מזמור בחסד נגון בגבורה ואפשר הוא בסוד התכללות חסד בגבורה]:

ה'וא ל'ה' ל'הוציאם. ר"ת הלל [נעה"ג והלל כנ"ל הוא הללוי"ה הללוה"ו והבן. ע"כ]:

שרי עלמא. ר"ל שרי לשון אשרי:

אי הכי. צ"ל הא:

ואתקרי כל. כל גי' נ' וכן כלה בתוספת ה' אחרונה:

מן חש. ל"ג מן. ור"ל כמש"ו חיון אשא שהוא ר"ת ח"ש כמ"ש רש"י:

ח'כם ומב'ין מד'עתו. חב"ד:

דימא. בינה דילי:

' עד קרסולי'. נו"ה כנ"ל:

רביעאה. ר"ל חיה רביעית הוא ד' שהוא לאחר אב"ג באלף בית וכ"ה בספי' לאחר ו"ק שכלילין באב"ג דאינהו תלת כלילין בתלת והוא דממה דקה ר"ת ד' וז"ש קול כו':

דא מט"ט. ו' אותיות דפ"י מתייחדין בחול:

מה"ב בנגון ובזמר בחסד כו'. אבל בתי' תי"ג מפרש דמזמור בחסד ונגון בגבורה ובשאר מפרש כמו כאן רק במקום תהלה אמר שם תפלה. ובגמ' פסחים (קי"ז א') הוא בענין אחר דלא חשיב ברכה ורנה וחשיב תהלה ותפלה ומשכיל. ומפ"ו כאן דמזמור בגבורה דביה ענג ונגע שכר ועונש וזהו מו"ם ז"ר קול באשה ערוה נשג"ז כו'. ובניגון מפ"ו תמן ג"ן דהוא בדרום:

להוציאם מאמ"צ אשרי אשרי העם שככה לו שיר דביה שרי עלמא משבחין בברכה כו' [כצ"ל]. ור"ל שיר חכמה דהוא שירותא:

על שושן עדות כו'. ר"ל דו"ק רמיזין כאן:

אמר בוצינא קדישא הא בינה דרגא כו'. כצ"ל:

מן חשמל ח"ש הוא הוד ונצח והוד כו' [כצ"ל]. ור"ל דח"ש הוא חיות אש מספ' דגבורה וממללות מסט' דנצח. וז"ש ובג"ד כו'. ומפרש דאינון תלת עם הנהר דילהון הוא מרכבה לאדם על הכסא ת"ת ומעשה מרכבה מל' ואח"כ מפ"ו במט"ט דתלת עאלו בתלת דרדיפי רוח סערה ענן כו' והוא ג' דאליהו ור"ע עאל באדם דתתן קול דממה דקה ועיין בפ' בהעלותך קנ"ה א' דגלא כו':

ובג"ד ויהי מבדיל כו' ר"ל ו' יהי מבדיל:

דא מט"ט דאיהו באמצע א' דאיהו רקיע. כצ"ל. כמ"ש בתיקונים ובז"ח פ' בראשית:

ועוד י' תנועה י' גלגל ולית תנופה כו'. כצ"ל. ר"ל ב' היודי"ן א' כל התנועה כו' וז"ש ליחדו שתמליכהו והוא ב' נקודות הנ"ל:

(רכד ע"א) ועוד אב"ג כו' אד"ם. שהן גי' אדם בט' אותיות שהן ס' ספירות דכליל עד"א [מ"כ עה"ג. גם אדם במ"ק ט'] ויו"ד מל' כמש"ו:

אלא