יהל אור קצא

טורין שאוכלת:

לב מסור כו'. א' בחכמה וב' בחכמה זעירא:

עם זה. צ"ל עד זה כו':

והא. צ"ל והן:

מה"ב ואוף הכי ר"א בן פדת כו'. ג"כ [ענין] בפ"ע:

אנוש כחציר ימיו כו'. הוא ג"כ ענין בפ"ע. וקאי עמ"ש בזוהר רי"ז ב' וע"ד כתיב אנוש כו':

דא יינא דאוריי' דכתיב לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי דהכי סליק יין בחושבן סוד כו'. כצ"ל. וז"ש למטה והיינו ב' תוספת ביין. ובלחמי הוא י"ב לחם י"ב פנים. ג' הויו"ת חושבן לחם. להצהיל פנים משמן סולת בלולה בשמן. והוא לחם ויין יין לנסכים ולחם לקרבן דהוא אחד בשמן:

דלא אשתקיין אלא ליראיו. כצ"ל:

(ריז ע"א) ארבע אנפין כו'. בניקוד מלך מלך ימלוך (ועי' ליקוט על ניקוד זה שנדפס בת"ז דף י"ח):

נהורין. ר"ל נקודין כמ"ש בת"ז:

. בחושבן כו'. שוא דימלוך לא חשיב שהוא נח וכ"ז קאי על מ"ש בזוהר ר"ח פתח כו' ויין ישמח כו' וג' חיוון הן בג' גלגולים וזהו להצהיל פנים י"ב פנים הנ"ל מה שחרב י' מן יב"ק עכשיו החזיר כנ"ל:

זוהר. אלף טורין כו' וכל טורא וטורא שתין רבוא כו'. [א"ה ע' בהיכלות פקודי רנ"ה ב' מ"ש הגר"א ז"ל בזה ע"ש]:

(ע"ב) דההוא נער דסליק לסיבו ואתהדר כמלקדמין כו' דאתחדש ואתהדר כמלקדמין כו' ואתחדש כנשר עולמין ואתהדר איהו נער. [א"ה. עמ"ש הגר"א בזה בתיקונים צ"ה א' בד"ה ועוד ויבן]:

רעיא מהימנא. דעביד בקדמיתא. באדה"ר:

ובשרא דהוי כו'. אבשרא קאי:

עפר לחמו. שאוכל הבשר כמ"ש הכסיל כו' ואוכל את בשרו דהוא קץ כל בשר:

בגין דהוה. קאי אלמעלה אונתץ:

מה"ב והיה שמך אברהם הרי שינוי השם התהלך לפני והיה תמים הרי שינוי מעשה כגוונא דא עבד קוב"ה לאדם כד תריך ליה מההוא עלמא ואייתי ליה להאי עלמא ודא שינוי מקום שינוי השם משנה פניו ותשלחהו והא אתמר לעיל ובג"ד כי רוח עברה בו כו' [כצ"ל]. ור"ל הכל כגוונא שנא' באברהם לך לך מארצך שנאמר אל הנשמה אברם כמ"ש בז"ח רות ובמדה"נ פ' לך ואח"כ ויקרא [צ"ל והיה] שמך אברהם. דאז זכה למדת חסד והוא גוון חיור וזהו משנה פניו. ואמר והא איתמר לעיל ר"ל למעלה רט"ז א' והוא שינוי השם בג' אבהן (עיין לעיל פ' בהר קי"א ב'. דברי דוד):

(ריח ע"א) קדושא. צ"ל חדושא:

איך אתכליל כו'. שכתב בזוהר בדף הקודם:

דהא ניחא ליה כו'. קאי עמ"ש בזוהר בעמוד זה מאי האי דבכל שעתא כו':

מה"ב ואתכליל דא בדא ועביד פירין. כאן צ"ל מש"ל רי"ז ב' ואיהו מתלא לרוח דמית בלא בנין:

לא המדרש הוא העיקר אלא המעשה. כאן צ"ל מש"ל רי"ז ב' והיה [תמים] והוא שינוי מעשה דאשתני מעובדין בישין דעבד בקדמייתא לעובדין טבין:

דהא ניחא ליה לסט"א כו' כדין לכל עלמא. הוא מאמר הזוהר דכאן דהא ניחא כו' ועל זה ציין הכ"מ ואמר אדהכי הא טולא כו' אדהכי הא רעיא מהימנא אתי ואמר לון כו':

(ע"ב) וכ"ש דנצח ליה כו'. למסבל באהבה:

ובגין דאברהם איהו מים כו'. דמים יכול לכבות:

מה"ב על שייפין דגופא אקיז דרועא שמאלא (א"ל אמאי) ואי אתייקר ביה מרעא אקיז לתרווייהו כו' יתיר משמאלא א"ל אימא אנת א"ל גופא כו'. [כצ"ל]:

ובגין דאברהם איהו ימינא שוי זרעיה בגלותא דאדום בכבד דהוא לימינא כו'. [כצ"ל]:

(ריט ע"א) ואחריתה כו'. סיפא דקרא חדה כחרב והיא טפה דמרה שתלויה בחרבא דמ"ה:

[אד"ל. דהא לא אית רשו כו' עד אלא לך. נ"ל שזה שייך לעיל אחר שכינתא בגלותא. וע"ז השיב להן בענותו א"ל רבנן דכל דרא כו']:

אלא לך. ר"ל דהוא אית ליה רשות כמ"ש הראני נא את כבודך כידוע:

רמיזין בשמך. ר"ת מש"ה:

תקיעה אחזי כו'. כשאין כובד בגלות:

שברים כו'. בכובד הגלות:

תרועה כו'. הן ע' שנין בתראין ע' נפש דיעקב:

מה"ב מרה כלענה וגו' ואי כו' [כצ"ל]:

א"ל רבנן דכל דרא הויתו כו'. אינו שייך כאן וצ"ל במ"א. ולפי שראה המעתיק דמדבר מדפיקו דמרעא העתיקו כאן וליתא דג"ז אינו שייך כאן:

[רוח קודשא לגבי שכינתא] א"ל לא אית רשו לאשתמשא כו' [כצ"ל]:

תקיעה אחזי אריכו כו' דודאי כיון דשאר עמין דחקין לון בגלותא דוחק דלהון מקרב לון פורקנא מהירו דדפיקו דא בתר דא נפיק ולדא (בנ"א מרעא) קשר"ק קש"ק קר"ק שוי קשר אתעבר ביה שקר' עמלק מן עלמא:

(ע"ב) שיר פשוט כו'. עשר שופרות הנ"ל:

ע"ב. הן ע' שנין הנ"ל ואח"כ עוד ב' שנין כמ"ש לקמן שאח"כ יתער חס"ד וכמש"ל ברע"מ פ' משפטים והוא ר"ת מ'לחמה ל'ה' ב'עמלק:

ו' תוספת כו'. ר"ל ו' דובכן בכ"ן גי' ע"ב הנ"ל:

ולבתר דילי'. אחר האלף ק' שנים כמ"ש בת"ז שאח"כ יתער בקר:

מה"ב ויתער בעלמא שיר פשוט כו' יקו"ק ע"ב דבי' אומאה מלחמה לה' בעמלק בההוא זמנא ובכן צדיקים כו' [כצ"ל] ור"ל הגלות בנייחא מורה על אריכות ודוחקא על קריבו דפורקנא והן תקיעה ושברים ודוחקא בתר דוחקא הוא חבלי משיח סימן על הגאולה לידת הולד. וכן בחולה ג"כ באריכו וקצירו ודפיקו דא בתר דא הוא סימן על הזיעה שיתרפא ממנו ואמר קשר"ק כו' ר"ל כנ"ל דכלילן בתלת דאינן אלא ג' והן קשר דיתקשרו ג' דרגין דישראל כהנים ולוים וישראלים שהן קש"ר חג"ת ויתעבר שקר כו'. ואמר בשיר פשוט כו' שהן עשרה נגד קשר"ק כו' והן ג"כ מג' אתוון ותקיעה אחרונה היא נגד ה' הכפול. ואמר דבי' אומאה ר"ל דר"ת מלחמה לה' בעמלק גי' ע"ב וזהו ובכ"ן כו'. ואמר צדיקים כו' ג' דרגין נגד קשר הנ"ל:

קודם עקב חרב בי מקדשא ולבתר עד תשלום כו'. כצ"ל. והוא ק' באלף הששי דע"ב הוא חבלי משיח והלידה ואח"כ כ"ח שנים הן השלמת הגאולה והן נגד ז"ת להעברת הנחש יחולל אילות ויחשוף יערות ובהיכלו כולו כו'**(בכאן נמחק ב' תיבות בהעתק. ובהע"א מ"כ כאן בגר לשנ"ה. המ"ל:

)**. (רכ ע"א) למהוי עמהון בחדוה כו'. בכל שמחה כ"ה כידוע:

השמים ותגל כו'. או"א דנשמתא:

(רכב ע"א) ואשתאר אלם כו'. בשינה:

מה"ב מתפשטין בכל איברין דגופא ותרעין דלבא דאיהו ג"ע מסתתמין ולא כו' בגין דלא יסתכלון בהון אלין מזיקין דשלטין בלילא ונהורין דלבא דאינון מלאכים דמתפשטין בכל אברים כענפין דאילנא כו' בההוא זמנא כו'. [כצ"ל]. ור"ל דגם נהורין כלהו מתכנשין בלבא כו':

כמי טופנא דגברו עליה ט"ו אמה בגין דאסתלק י"ק מן גופא. [כצ"ל]. ור"ל הנשמתא ונשמתא לנשמתא דאסתלקו לגמרי בלילא ואדם הוא צלם אלקים והרוח הוא מלא י"ק והנפש בצלם אלקים ברא אותו צלם שני ה' אותיות דאלקים. ואמר בלא ראיה כו' דהן ה' כידוע שהן ה' חושין דכלילן בד' ונהורין דמתפשטין באברים עשרה דמתכנשין והן י"ה דנעשית אלם מהן:

(ע"ב) אחד מששים כו'. דשם ששים המה מלכות:

כקדמייתא. צ"ל בקדמייתא וכן להלן כצ"ל:

אני ישנה. דאני אספקלריא דלא נהרא ובה שס"ה ל"ת ואספקלריא דנהרא ת"ת רמ"ח מ"ע והן רמ"ח איברין ושס"ה גידין. וכן בשינה אמר לעיל דמיונות שהן חלומות ומראות כו':

לתרין גנים. דקוב"ה ושכינתיה:

בשם ד'. כנ"ל שמי עם כו':