עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › יהל אור

יהל אור קפה

Yahel Ohr 185 · יהל אור · free full Hebrew text

Open in the reader →

מהכתפין ורישא דגבוה בגרון מהגוף:

וכולא לדוכתייהו. צ"ל בדוכתייהו. ומ"ש אלין הכא ואלין הכא לא שייך כאן וכן לקמן קס"ו ע"א לדוכתייהו אלין הכא ואלין הכא כו' כדקדמייתא לא שייך שם וצ"ל ק"ע ע"ב קודם למש"ש למטה סחרנייהו דאינון עמודין כו'. כי כל המאמר הזה הוא לקוטים מלבד מה שחסר וכצ"ל קס"ג ע"א אחר מש"ש אתחברו כחדא ויתבו אח"ז צ"ל קס"ד ע"א א"ל ר' אילעי זכאין קדישין אימא לכו מלין כו' עד מכאן ולהלאה רחימין ואח"ז קס"ג ע"ב זכאה חולקכון חברייא קדישין עד קביל לון למתיבתא דיליה ואח"כ אמר לון זכאין אתון דאחמי לכון מאריכון כגוונא דעלמא דאתי מיומא דשאריתו למחמי כ"ד עד השתא שבעה יומין והא ל"ל דחילו ואמתני והא לית אתון מסתכלן בההוא עלמא כלום אמרו ודאי הא אתנשי מינן כו' קס"ג א"ב עד כמה דחמיתון דעבדין כל יומא ומ"ש כאן אלעזר ברי שפיר קאמרת כו' עד לבר מירושלים וכלא בדוכתייהו נראה שאינו ממאמר זה כלל. ומ"ש כאן דנפיק מינה לגו. ר"ל דכן משיח ב"ד בר' דלאה יהיה בגו ירושלים ומשיח בן יוסף בר' דרחל לבר מירושלים וכמו במערה וכמו ב' המלכים רחבעם וירבעם ומינייהו נפקו ב' המשיחין:

דמרגלאן דאבן טבא כו'. צ"ל אחר מ"ש קע"א ע"ב תלת עשר אלפי מגדלין דנהירין כשמשא ואח"כ שם קע"ב ע"א שבע סדרין דמרגלאן אתתחמן בכל חד וחד ואח"כ כאן דמרגלאן דאבן טבא כו' וכל המאמר דעזרה שם הכל צ"ל כאן ועמ"ש לקמן:

מגדל עז דא כ"י. כמ"ש כמגדל דוד כו':

(ע"ב) ביה רעותיה כו'. ר"ל לשון ריצוי:

וע"ד ונשגב. דכל תוקפה ביה סיהרא משמשא:

חמיד לבא כו'. עי' בסוף תיקונים:

דא תיבה וס"ת כו'. ר"ל עז ס"ת כמ"ש על פ' ה' עז לעמו יתן כו':

מגו היכל כו'. ר"ל דבהיכל הוא בדרגא דבינה לכן סתום הוא כד סליק למעלה ומפקין ליה לתיבה ושם נפתח ונתגלה:

וההוא מגדל כו'. כי מגדל ועז בחושבן חד והוא שמא דילה דקיימא על י"ב מרגליטין י"ב אתוון דשמה דידה וכ"ה בשם המפורש ג"כ ושניהם חושבן ע"ז וכן חושבן שבעה ושבעה ימי הפסח וסוכות ז' וז' מוצקות ושבע דלמעלה נכללין בעשר שבעין שנין דגלות בבל וזהו ע"ז וב' עטרין הן כתר ועטרה השם י"א י"א וכפולין משבעה והן מגדל עז עמ"ש בסוף תיקו' וכ"ה מגדל אלא דשם הוא בכלל ובה הוא בפרט ג"ד ב' המרכבות אנפי רברבי ואנפי זוטרא. וידוע שדכורא ונוקבא הם כלל ופרט וז"ש ודיוקנא כו' ואמר ואצטריך בשית כו' דוגמת ו"ק דידיה והן שית היכלין והיא התיבה השביעית עז כנ"ל:

כד דריש במגדל אצטריך צדיק דליהוי חזן כו' דסליק לס"ת למקרי אצטריך צדיק כו' ירוץ צדיק דא ונשגב ממאן כו'. ר"ל ר' כרוספדאי הנ"ל וכמ"ש בז"ח רות:

גו גדפי דכרובים. תחת הכרובים הנ"ל קע"א ב' ובאמצעיתא דההיא עזרה אית תרין כרובים כו' תלת עשר אלפי מגדלין כו' כנ"ל וז"ש כאן וקאים גו אמצעו דעזרה כו':

ומה דהוה רומי' לרום כו'. כצ"ל וכמ"ש למעלה ודא סליק לרום רקיע דעזרה הוא בלא גג:

וזמנייא. ר"ה ויוה"כ:

כל בני מתיבתין:

דאיהו פריש ליומא דהלולא דילך:

על ההוא פתחא ואיהו ס"ת פתיח כצ"ל:

כמ"ש בפנים:

מד' גוונין דאינון דעלמא עלאה כו'. כמ"ש מי מדד כו' כמ"ש בסוף תי"ח דאינו ד' גוונין שהן ה' והן פיתוחי חותם:

עטרה דפז כו'. והוא ב' שמות אני ה' ולכן ב' נשרין מקבלין אני ויונה נגד ה' ויונה הוא השם פשוט ומלא וז"ש ותרין נשרין דא מסטרא דא ודא כו' כי אני הוא מב' סטרין ויונה באמצע:

אלא מהכא נפקא. ר"ל דזכתה לנהורא דיונה דא וכמ"ש חמורו של רפב"י ובהמות של אדה"ר וכן של נח כידוע וזכתה לנהורא דא ששמשה באמת לאותו צדיק ונכתב מעשיה בתורה ואמר ההוא דאשתמודע. ר"ל שנכתב בה"א הידיעה:

(קסה א) במתיבתא דרקיעא יונה דכר הוה כו'. ר"ל דהיא בעצמה זכר אלא דמין יונים נקראו לשון נקבה לכן נכתב זו"נ טרף בפיה:

את השמים ואת הארץ והארץ היתה תהו ובהו וגו' אהדרו אתוון כו'. כצ"ל וכאן ע"י בטישה שזהו ויאמר:

זכאה עמא דכ"ד מחכאן. כאן צ"ל מ"ש קע"ב ב' אלפא ביתין כלהון משלבן כו' עד ממתו"ם ננקפ"י אאלר"ן ואח"כ קס"ו א' ואמר רב מתיבתא דהא דייק כו' עד דפרס אשתמע הכא ואח"כ בפ' בלק ר"ג ב' אשורנו ולא קרוב כתיב ומגבעות אשורנו ציורא ודיוקנא כו' עד כלא אפיק מי ואח"כ קע"ב ב' אלף וחמש מאה וחמשה כו' עד בעזרה דא ואח"כ כאן למטה לא ידיע חשיבו דעובדא טרפין דלהון מנצצן בכמה גוונין עובד כו' עד קס"ו א' ויסע למעבד בהו נוקמין. ואח"כ מ"ש כאן. אי חסידא קדישא מאן דנטר ברית כו' עד שלהובין מלהטן דלא יכלין לאסתכלא בהו ואח"כ קס"ו א' בההוא מעיינא מגדלא כל זיני ושם קס"ו א' וילך מאחריהם ויסע. צ"ל ועוד ויסע למעבד כו' ושם וע"ד חדי משיח כו' חדי משיח ל"ג ואין שם מקומו אלא קס"ה ב' אחרי שאמר מאן דזכי למנדע דא ינדע וע"ד חרי רב מתיבתא דקא אתבשר משיח בדא כו' עד דפרס אשתמע מהכא רקיע חד אית כו' אבל מ"מ קודם אלפא ביתין משלבן חסר ג"כ הרבה וכן קודם המאמר של בלק אבל מסודרין הם כנ"ל:

ואי תימא מאן נטר כו'. דאז השגחה עליו מעלמא דדכורא כי השגחותו תמיד בה כמ"ש עיני ה' אלקיך בה ארץ אשר כו' ועל ידו משגיח בה:

תלת מאה ושבעין וחמשה כו'. מספר הזה הוא עש"ה חסד המש"ל ופחד כו' והוא בנהירו דחסד כמ"ש בא"ר אורכא כו' והנה חסד נק' כהן ע"ש ע"ב נהורין דבי' חושבן חסד וג' נהורין דעלי' כמ"ש בז"ח פ' חקת מ"א ב' וחושבניה דהאי כהן שבעין וחמש שבעין ותרין לקבל ע"ב סטרין רשימין בסט' דחסד ותלתא דאשתארו לקבל תלתא דרגין עלאין דאתלבש בהון כו' וידוע שה"ח הן והן שע"ה וכד חשבת לג"ר כא' הן שס"ה וכן תתר"פ בפרט וכ"ה ורב חסד בחושבן יום וכן חושבן מילה דאתגליא טוב שם אמרו צדיק כי טוב והוא שמא דגושפנקא וכ"ה אלה בחושבן אור וכ"ה צלם בחושבן אל עם ה"ח הכוללן והוא נתיב ל"ב הנעלם הכוללן וזהו חסד אל כל היום שנא' על הצלם אם הוא שלם אז הוא שלם כל היום כל ימות השנה ה"פ חסד ע"ב כנ"ל והוא א' שע"ג הסנהדרין וכן ישראל ע"ג ע"ב אומות וכן בכולם וזהו חסד אל והכל עם א' הכולל חסד סימן כל ימות השנה אל הוא צלם והוא סימן לחסד. והגופנין הנ"ל אלף כו' אקי"ק פעמים כהן:

מאן דאיהו לגו קיימא בתרין כו'. בדחילו מגלגולא דרקיע דהוא מחימום הגבורות ומשם נבעין מיין בשבכים ואגנות ושם מים רבים לא יוכלו לכבות כו' ולכן סחרא תדיר