יהל אור קסא

דשם חשך כידוע:

טוב אור. היפוכא דהנ"ל:

נשמתא מיני'. ר"ל מאורייתא דטו"ר:

בתר דאיהו. צ"ל בחד דאיהו:

ובתר. ג"כ צ"ל ובחד כו':

דכתיב ויפח כו'. ר"ל נשמת חיים בעלמא [דאתי] ויהי האדם לנפש חיה בעלמא דין נשמה ונפש כידוע:

כמה דאוקמוה כו'. שאמרו (קדושין ל"ע ב') דעבדין ליה יום טב כו':

כל זכווי כו'. ר"ל דמניחין הזכיות לעוה"ב כנ"ל ור"ל לעילא בעוה"ב ולתתא בעוה"ז כידוע:

בתרין דרגין כו'. ר"ל אם עשה תשובה או לא כמש"ו:

או חזר בתיובתא כו'. ר"ל כמ"ש (יומא פ"ו ב') כתיב מכסה פשעיו לא יצליח וכתיב אשרי נשוי פשע כסוי חטאה כאן כו'. הרי באתגלי' ובאתכסייא לעילא ולתתא:

באתגלייא כו'. צ"ל ואי לא חזר בתיובתא דינא באתגליי' כו':

(ע"ב) ובאתכסיא בין כו'. דלא לעבדו תשובה וז"ש ועיני כו':

דביה רתח כו'. רתח אותיות תרח. דאין מעלה אף כמו ע"ז דכתיב וחרה אף כו':

תקין כמה. צ"ל במה:

ובגינא. צ"ל ובניינא ור"ל שבנה בנין הקליפה הרס עכשיו:

מוניטא דמלכא. ר"ל מטבע של מלך:

ושקר. שקרא אלקים לע"ז:

כמאן דבריר כו'. שמתחלה בירר פסולת מתוך אוכל בישמעאל ונשאר פסולת עכשיו בריר אוכל מפסולת ויצא יעקב נקי רק שעדיין לא יצא לצורף כלי עד העבדות כמש"ו וכן ישראל במצרים כידוע:

ובההוא סבא. צ"ל סבה:

תרין טיפין כו'. קין והבל בזוהמא דחוה ולכן ארכיב ב"פ באברהם ויצחק ונפק ב"פ פסולת ויעקב דוגמת שת שתיקן שניהם כמ"ש זרע אחר תחת הבל כי הרגו קין וקין והבל שניהן חטאו הבל חטא במחשבה וקין במעשה בשפיכות דמים:

והאי איהו לאמר. כמ"ש (סנהדרין נ"ו ב') ויצו זו ע"ז על האדם כו':

נחש כו'. כמ"ש נחשתי כמ"ש בזהר דסליק לגבי נחשים. ונחש ממונה על העריות כידוע:

ואי להאי כו'. ר"ל לאדם הראשון דדרגי' בחכמה עילאה שהוא למעלה מתשובה בינה קיבל בתשובה כ"ש כו':

ובג"ד עבד טוב כו'. ר"ל אע"ג דאביו רע נפיק מינ' טוב וכן בהיפוך. אבל שאר עבדים לעולם כו'. ר"ל בניהן ובני בניהן שוין לעולם. וז"ש אבל שאר כו':

שככה כו'. שהוא תיקן ג' אבהן בתלת ענפי שי"ן מן משה ותיקן אדם במ"ה מן משה גי' אד"ם בסוד מה שמו כו' כידוע:

לאשתדלא. צ"ל ולאשתדלא:

בתרין זינין כו'. ר"ל מסטרא דמל' נקר' עבד ומסטרא דת"ת אב הרחמן נקר' בנים וזה אבינו מלכנו. וכן כל המאמר הזה הולך על קוטב זה:

(קיב ע"א) וקוב"ה לא בעי כו'. ר"ל לאשתדלא אלא הוא בלבד. כמ"ש באברהם בהצלתו מכבשן האש:

בך אתפאר. כנ"ל דאשתמודע בעליונים. ב"ך מל' כ"ב צנורין אתפאר בך:

פרשת בחקותי (קיב ע"ב) קסם ונחש תרין דרגין אינון קסם תליא בעובדא נחש לא תליא בעובדא אלא באסתכלותא ובמלה דפומא כו'. הן נגד תרין דרגין בקדושה נחש וצור. נחש באסתכלותא ובמלה דפומא וצור בעובדא כמ"ש בז"ח דף כ"ו ע"ג וע"ד ומטך אשר הכית בו את וכו' עד וחיין למארי קשוט באותה שעה דכתיב וראה אותו וחי:

(קיד ע"א) ונתתי משכני דא שכינתא משכני משכונא דילי דהיא אתמשכנא כו'. (א"ה ז"ל הגר"א בתיקונים מ"ז ב' בד"ה איהי משכונא דריש בה ג' אנפין לשון שכינה ולשון דאתמשכנא ולשון משכנין דע"כ ידור בינייהו ומפ"ו מתל לב"נ דהוה רחימא לאחרא כו'):

סליק ספר ויקרא בסייעתא דשמיא. בילא"ו:

לקוטים יקרים ונפלאים מהגר"א ז"ל סוד חמה. ע"ש נ"ג נהורין. ח' נהורין ומ"ה נהורין:

חשך ג' קליפות שור חמור כלב. ומהן באה ש'כ'ח'ה בבא פ' באמצע שמחצי פומא כו'* אותיות האמצעיות כידוע. ושור וחמור הן ב' מדות הכוללות הכל תאוני וכעסני. שהן עשו וישמעאל. סם ונחש. שהוא כועס בכבד והיא מזנת בטחול ונותנת לו השירים והוא כועס. והן ב' מזלות מאדים ונוגה ובאדם רוח ונפש והחמור בו התאוה בשר חמורים כו'. ושור כעס. שור נוגח ריש תורא בדיקולא כו'. וכלב בו שניהם כח הכעסני ברוח שבא מהגאוה רוח גבוה. ותאוה בנפש נפש רחבה כי תאוה נפשך:

חדקל. אומרים לחדקל למה קולך נשמע אומרים לפרת כו'. מצאתי שהוא על דרש וסוד כמ"ש בפ' בראשית פישון פי שונה כו' תליתאה עאל בחדקל כו' רביעאה כו' ורזא הוא בחשאי ועל דרש א' עתיר פומבי אבל הוא, מוכר סדקות משא"כ בפרת מים שא"ל סוף כו':

חלוץ הנעל. גי' נפש רות נשמה חיה יחידה אלא שג' עליונות כחדא חשיבי לכן אינן אלא ג' וכמ"ש אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו כו'. אליו ר"ל לנפשו. ורוחו ונשמתו נמשכין אחריו. ובחליצה נתרין ג"כ כל השלשה בשלשה דברים חליצה ורקיקה וקריאה. חליצה בנפש ששם כרוך הנחש בנעל וצריך לבטשא בארעא כמ"ש בפ' חקת. ורקיקה ברוח שבפיו. וקריאה נגד הנשמה ולפי שהיא כלולה מג'. לכן הקריאה ג' פעמים:

חכמה הוא ג' כתרים ח'כמה כ'הונה מ'לכות וכתר הד' הוא ה' נוק' של שם הנ"ל. וכן בד' חיות והן ד' תרעין דחכמה ולכן לא ניתן התורה עד דאשתמודע מלך וכהן ואח"כ נתגלה החכמה. וש"ט היה בישראל. וכן וישמע מה שמע כו' והוא שמא דקב"ה וד' תרעין הן ד' חלקי החכמה במקרא כו':