עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › יהל אור

יהל אור קלב

Yahel Ohr 132 · יהל אור · free full Hebrew text

Open in the reader →

ערבתם הדליקו את הנר ערבתם הוא ביסוד כידוע. עשרתם הוא בסוד חלה כנ"ל] ואע"ג ששם היכל נצח מ"מ עיקרו בהוד כמ"ש לקמן דף ר"ס ע"ב היכלא תניינא אל ברוך גדול דעה אור פני"אל רזין דכליל אתוון זעירין דא"ב כו' וכמ"ש שם. וז"ס שאמרו נשמה שנתתי בכם קרוי' נר על עסקי נר הזהרתי אתכם והוא נר הזה כמ"ש שם בהאי רוחא שנקרא נר דכליל בכ"ב נהורין דא"ב שעומד למשוח במשחא דהאי נר לנשמתא דאיהי רשימא בכ"ב אתוון ומניה נדלק הנשמה בסוד ערכתי נר למשיחי ע"ש באורך. ואמרו רביעית דם נתתי בכם על עסקי דם הזהרתי אתכם והוא ביסוד דידה רביעית ההין רובע ישראל וכאן בהיכל הזה הוא ממונין על לידתן בסוד וראיתן על האבנים שהם נו"ה וכמ"ש בר"מ פ' א"מ דף ס"ז ע"ב אמר ר"מ בההוא זמנא אלין מארי חכמתא עלאה מארי קבלה מארי רזי תורה שעתא דחיקת להו והאי איהו דאמר כאיל תערוג על אפיקי מים דאינון אפיקי מים דאורייתא לגבי שכינתא [ר"ל שהן בדרגא דנו"ה שנקר' אפיקי מים ומהן אשתקייא שכינתא כמ"ש בתז"ח דף פ"ג ע"ג ושתית מאשר ישאבון הנערים כו' דשכינתא בעי לאשתקיא מעולמין כו' תרי נביאי קשוט אפיקי מים וימד שש שעורים וישת עליה דא שעורא דתרין שוקין דאינון בשכמל"ו. וז"ס ותמלא כדה ותעל שהן כ"ד דבשכמל"ו כמ"ש בתי' ותמלא מאינון אפיקי מים ע"ש] ולית תורה אלא עד"א [ר"ל שהן אפיקי מים מעד"א לגבי שכינתא כמ"ש שם מעולימין משואבי דאורייתא דאיהי עד"א צריך לאשתקייא לה כו'] דיהון אלין אפיקי מים בצערא ביגונא בעניותא ואלין אינון חבלים וצירים דיולדה דאיהי שכינתא דאתמר בה ותגל יולדתך ובאינון חבלים תהא בצערא דלהון ובאינון חבלים דצווחת בהון [ר"ל כמ"ש בשעה שהרשע מצטער שכינה מה אומרת קלני מראשי קלני מזרועי שהן חותם דבני ישראל בתפילין אם כך מצטער על דמן של רשעים ק"ו על דמן של צדיקים וזהו חבלי יולדה חבלי משיח שבזמן ההוא מדבר כמש"ו] אתערו שבעין סנהדרין דלעילא [והוא נגד ע' קלין דיהבת כמש"ל] עד דיתער קול דילה עד הוי"ה ומיד קול ה' יחולל אילות דאנון מארי מתניתין בתולות אחרי' רעותיה כלהון יהון לון חיל כיולדה ממש בדחקין דדחקא לון שעתא בכמה נשיכין דיצה"ר דחוי' דנשיך לון בכמה דוחקין [וזהו סוד הנשיכה דחוי' ברחם האיילתא לאולדא כמ"ש בפ' פנחס דף רמ"ט. וז"ש] בההוא זמנא אתפתחת לאולדא משיח בגין חבלים ודוחקא דצדיקיא ומארי מדות [שהן עשר מדות הידועין וחשיב והולך] מארי רזין דאורייתא כו' שנאי בצע [הן עשר מדות שהן כולם בשכינתא כמ"ש בהתחלת תיקונים ע"ש] דדחקא לון שעתא והאי הוא דאוקמוה מ"מ דור שב"ד בא אנשי חיל יסובבו מעיר לעיר ולא יחוננו ויראי חטא ימאסו כו' ומאינון קלין דיהבת דאינון שבעין לקבל ע' תיבין דיענך ה' ביום צרה [שהוא על לידת האשה והוא ע' שנין דחבלי משיח כמ"ש בפ' משפטים דף קי"ט ע"ב שחר אקדים ליומא דפורקנא כו' דאינון ע' קלין דצווחת אילת השחר על בנהא דאתתקף עלייהו קדרותא בגלותא שחרות השחר בשבעין שנין בתראין (ר"ל כמו שחרות השחר קודם היום סיום הלילה סיום הגלות קודם הגאולה) בההוא זמנא יתקיים בישראל כמו הרה תקריב ללדת תחיל תזעק בחבלי' כן היינו מפניך ה' וע"כ נקו' לך ה' אלקינו ובהון אילת אעילת רישא בין ברכהא כו' דאינון נו"ה כו' וז"ש] אתפתחת רחמה דאיהי ב כלילא מתרין דלתין [כצ"ל שהן דלתות האשה] לאולדא ב' משיחין ואעילת רישא בין ברכהא כו' תרין שוקהא נו"ה תרין נביאים מתמן אולידת תרין משיחין בההוא זמנא ויחשוף יערות יתעבר נחש מעלמא. ועיין בפ' פנחס דף רמ"ט ע"ב ביאור זה הענין ואמר שם בשעתא דאתעברת אסתימת כיון דמטא זמנא למילד געאת וראמת קלין קלא בתר קלא עד שבעין קלין כחושבן תיבין דיענך ה' ביום צרה דאיהי שירתא דעוברא (שיום לידה הוא יום צרה כמ"ש יום צרה ותוכחה ונאצה היום הזה כי באו בנים עד משבר וכח אין ללידה) וקוב"ה שמע לה וזמין לגבה כדין אפיק חד חויא רברבא מגו טורי חשוך ואתי בין טורין פומי' מלחכא בעפרא (כמ"ש ונחש עפר לחמו) מטי עד האי אילת ואתי ונשך לה בההוא אתר תרין זמני (כמ"ש ע"פ חולל אילות תשמור אילה זו רחמה צר ובשעה שכורעת לילד אני מזמין לה דרקון ומכישה לה בבית הרחם ומרפ' ויולדת כו') זמנא קדמאה נפיק דמא ואיהו לחיך (והוא לבוש ה"ג ה' דמים טמאים והן יוצאין ראשונה כידוע) זמנא תניינא נפיק מיא ושתו כל אינון די בטוריא (הוא לבוש ה"ח שמהן ישקו כל חיתו שדי ישברו פראים צמאם וז"ש די בטוריא כמ"ש המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכו ישקו כל חיתו שדי כו'. והן ד' חיות הקודש עם כל כללא דלהון חיות קטנות כנ"ל וכמ"ש בפ' חקת דף קפ"א ע"א ישקו כל חיתו שדי היינו דכתיב ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים הני ד' ראשים אלין אינון חיתו שדי כללא דכל אינון משריין וכל אינון חיילין דאחידן בהו אל תקרי שדי אלא שדי דהוא נטיל ואשלים שמא מיסודא דעלמא. ר"ל מט"ט שנקרא שדי כידוע והוא נוטל זה השם מיסוד שנקרא ג"כ שדי. ואלו ד' חיות הן חיות דמט"ט שהוא כללא דלהון כמ"ש בתז"ח דף י"ג ע"א ואשמע את קול כנפיהם כקול מים רבים כקול שדי שקיל ליה למים רבים ושקיל לי' לקול שדי וש"מ כקול מים רבים כקול שדי הוא כו' ת"ח דתנינן במתני' דידן ארבע מלאכין קדישין נטלין במטלנוהי דכורסיא יקירא דמלכא קדישא ומאן אינון מלאכין אינון דאקרון חיותא קדישא ואינון ארבע אינון יקירין ועילאין על כל שאר מלאכין בר מחד כו' שמשא חד דמשמש קמיה דמלכא עלאה כו' ע"ש. ובדף ל"ג ע"ג מט"ט רב ממנא קאים בקיומא דשמא קדישא ונטיל לכל משריין ברזא דיליה לד' פניו בד' דיוקנין גו ד' סטרין דעלמא ואיהו כליל שמא דאקרי שדי כו' ע"ש. ובפ' בלק דף קפ"ט ע"א שעורה אקדים למיתי לעלמא ואיהו מתקן למיכלא דבעירא סתם (ר"ל בהמות בהררי אלף בהמה הידוע' בסוד אדם ובהמה ה' אלקים) ואיהו רזא דאלף הרים דמגדלין בכל יומא ואיהי אכלה לון (אלף יומין דשם כידוע) ואקרי לחם תרומה מיכלא דההוא תרומה ואתקריב בלילא כתיב ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים כי לחמו הוא דא תרומה כו' והענין כמ"ש בסבא דף ק"א מאן בית אביה דא עלמא דנוק' [כו'] מלחם אבי' תאכל [תתענג] מההוא ענוגא דעלמא דנוק' [כו'] וע"ד לא אכיל קדש אבל אכיל תרומה דאיהו יהיב לעלמא דנוק' ומגו דאיהו מעלמא דנוקבא לא אכיל אלא בלילה כו' ע"ש והן משנה שהן בעלמא דנוק' והן שעורים כמ"ש בתז"ח דף פ"ג ע"ג וימד שש שעורים לתתא אינון שית סדרי משנה ואינון מאכל בעירין דאינון