יהל אור קכד

ושם סליקו דשלמה כמ"ש פ' בא דף ל"ה ע"א כד האי התנין הגדול חמי דצמח בגנתא זרועא דאור דא כדין אתער לס"א לההוא נהר דאקרי גיחון כו' ומגו ההוא רבו דזרועא דא אסתלק לרבו שלמה מלכא כד אסתלק למלכו דכתיב והורדתם אותו אל גיחון וכתיב ומשח אותו שם שם ולא באתר אחרא כו' ומימוי אחרנין אסתלק למלכו אחרא וד איהו מלכא דאיהי תקיפא (ר"ל החי' הרביעית) והאי התנין הגדול אתער ליה כו' בההוא נהר כו':

שאיל שאלתא ולא אתפרש דכתיב ממתים ידך ה' ממתים מחלד חלקם בחיים. ר"ל כמ"ש (ברכות ס"א ב') אמרו מ"ה לפני הקב"ה זו תורה וזו שכרה ממתים ידך ה' כו' א"ל חלקם בחיים. ולא נתפרש השאלה מה היתה התשובה על שאלתם. ומפ' והולך כאן:

ע"ד תוהא אלין דאתקטלו בקטולי עלמא כו'. ר"ל עשרה הרוגי מלכות:

זכאין צדיקייא דלא האבו חובה בגין דיתענשון. שמיתתם היה בסוד הקרבן כמ"ש למטה וזהו דוקא שמת בלא חטא דאל"ה לא סליק בסוד הקרבן כל מום בו כידוע בסוד מסירת נפש בק"ש:

ת"ח ממתים כו' ידך ה' דא קוב"ה כו'. שהוא יד ה' שכינה ששם אתכניש נשמתא ויאסוף רגליו אל המטה יד ה':

ממתים מחלד דא ס"א דגופא כו'. בסוד קץ כל בשר הכסיל חובק את ידיו ואוכל את בשרו ואמר לקמן דקץ כל בשר אתהני מקרבנין מבשרא דקרבנין וס"א נקרא חלד כמש"ו והוא בסוד האזינו כל יושבי חלד וכמ"ש (חולין קכז א) כל מה שביבשה יש בים חוץ מחולדה והוא סוד ונחש עפר לחמו והוא סוד החלודה שמכלה את הכל ומרקב הכל והוא ג"כ קץ כל בשר ומכלה הגוף ומרקב אותו וז"ס ורקב עצמות קנאה שהוא הנחש דקני לאדה"ר כידוע:

ת"ח נשמתין דאלין לאשלמותא כו' עד ומהכא רזא דקרבנין. ר"ל כמו הקרבן שהבשר עולה לקץ כל בשר ורוחא ורעותא עולה ומשלים את הקדושה כן ג"כ עשרה הרוגי מלכות והן עשרה לקבל עשרה כתרין קדישין ועשרה כתרין דמסאבותא זה לעמת זה כן היו י' גופין וי' נשמתין כל א' השלים דרגא אחת:

ות"ח רישא שירותא דמהימנותא. ר"ל ראש האצילות כמש"ו:

גו מחשבה בטש בוצינא דקרדינותא וסליק גו מחשבה ואפיק ניצוצין. שהבוצינא דקרדינותא הוא דזריק ניצוצין:

זריק לתלת מאה ועשרין עיבר ובריר פסולת מנו מחשבה ואתבריר. ר"ל סוד עולם התהו כמ"ש בא"ז דף רצ"ב ע"ב דניצוצא אפיק זיקין בזיקין לתלת מאה ועשרין עיבר ואינון זיקין עלמין קדמאין אקרון ומיתו לאלתר לבתר נפיק אומנא לאומנתיה ואתתקן כו'. ואלו הש"ך ניצוצין הן ל"ב נתיבות של המחשבה חכמה ל"ב אלקים דמעשה בראשית שכ"א כלול מעשר הן ש"ך ולפי שהן בסוד אלקים בוצינא דקרדינותא לכן זריק ניצוצין שהן דינין הנחלקין כי חסד דרכו להתחבר זה בסוד מים וזה בסוד אש כידוע וז"ס הקטרת הדק הטיב דקה מן הדקה כידוע ונתיב א' נעלם לא ידעו עיט והוא נתיב הראשון שדבוק במקורו ואינן מושגין רק ש"י ולכן נקרא חכמה יש ע"ש שמושג מציאותו משא"כ כתר שנקרא אין שאף מציאותו לא מושג ולכן אל הוא נהירו דחכמתא וש"י נהורין תחות כורסיא. וכ"ז היתה כדי לברר פסולת מתוך האוכל שהיו מעורבין בדינין לכן נשברו והכלים ירדו למטה בקליפה והאורות חזרו למעלה ונבררו הניצוצין כידוע וז"ש ובריר פסולת מגו מחשבה ואתבריר. וז"ס שאמר בזוהר מחשבה חש"ב מ"ה שהוא יש דאתחבר בשם מ"ה ואתבריר כידוע. וכן היתה כ"ז בעשרה הרוגי מלכות שהן עשרה מגו מחשבה שבה ל"ב שהוא ש"ך כנ"ל שאז התחיל להתנוצץ סוד עולם התהו כמ"ש והארץ היתה תהו כו' על הגלות ורוח אלקים מרחפת כו' זו רוחו של משיח ע"פ המים ע"י התורה ויאמר אלקים יהי אור על הגאולה וכמ"ש בסוף ח"א דף ט' ע"א והארץ היתה תהו בזמנא דקוב"ה הוה באלין קליפין בונה עולמות ומחריבן והא אוקמוה דלית השפעה בכל עלמין ונהר דאיהו צדיק יחרב ויבש בתרין עלמין כו'. שהם חריבו דב' בתי מקדשין כנ"ל. ובזמנא דקוב"ה באלין קליפין איתמר ביה סכות בענן לך מעבור תפלה. והוא כמ"ש מיום שחרב בהמ"ק ננעלו שערי תפלה כו'. ובההוא זמנא דקוב"ה אתפשט אתמר בקוב"ה ולא יכנף עוד מוריך והיו עיניך רואות את מוריך. והוא לעתיד בימי משיח כידוע וכל מ"ש על עולם התהו וסוד התתקע"ד אשר קומטו הכל על הגלות שבהן קב"ה בונה עולמות ומחריבן שהן התתקע"ד דורות כידוע וכמ"ש בתז"ח דף פ"א ע"ב ע"ש והיה צריך לאלו עשרה ליהרג ולמסור גופם למלכות הרשעה ס"א קליפה של מלכות שמים מלכות דקדושה שעליה נאמר והארץ היתה תהו. וז"ש אוף הכי כג"ד סליק במחשבה כמה דאתבריר פסולת ואתברר א"ה. שגם כאן נתברר כנ"ל:

אלין דבהו כו' עד כד סליק במחשבה. ר"ל שגופם נמסר לס"א ובררו הניצוצין בסוד מ"נ ובנשמתם השלימו ע"ס וכל הבירורין הוא במחשבה סוד מ"נ כידוע. וז"ש כד סליק במחשבה ור"ל שז"ש אמר לפניו רבש"ע זו תורה וזו שכרה א"ל שתוק כך עלה במחשבה וזהו עלית הניצוצין לתוך המחשבה וכך עלה במחשבה בתחלה והשתא אשתלים והשלמותם הוא לפי שלא נבררו כל הש"ך ניצוצין בתחלה כמ"ש באד"ר דף קל"ה ע"ב וכד אתא האי דיוקנא אתכללו כלהו ואתחזרו לקיומא אחרא מנהון אתבסמו מנהון אתבסמו ולא אתבסמו ומנהון לא אתבסמו כלל כו'. והענין כי ג"ר (של כל נתיב) אתבסמו לגמרי ולכן אין פגם נוגע בהן. ו"ק (שבהן) אתבסמו ולא אתבסמו. מלכות (שבהן) לא אתבסמה כלל. וז"ס מ"ש בס"ד פ"א מלכין קדמאין מיתו וארעא אתבטלת ולכן נקרא מחשבה י"ש וא"ל כנ"ל שלא נתבררו רק י"ש. והענין כי הש"ך ניצוצין הם שמנה מלכים כידוע שהן ל"ב נתיבות דמחשבה כנ"ל והוא כי כ"א בו ד' אותיות הוי"ה ד' פרצופין ממחשבה ולמטה שהן ל"ב וכ"א כלול מעשרה שהוא פרצוף שלם וה"א אחרונה מארעא היא לא אתבסמה שהוא מלכות של מלכות וז"ס מ"ש בס"ד והארץ תניינא לאו בחושבנ' כו' והוא סוד גדול סוד הקר"י שמהפך יקר לקר"י טפה של חכמה טפה דמוחא סוד הי"ש וי' ניצוצות אין יוצאין דרך היסוד רק דרך עשר אצבעות הרגלין סוד לבנה דלבנת בסוד הרגלין ושם אחיזת הס"א בצפרנים ולכן הוא שם בסוד הביטול והוא סוד בקיעת הבשר שם. וז"ס נועץ עשר צפרניו בקרקע שלא יצאו בנדה ושם אין יוצאין רק עשר האחרונים מכל הש"ך כנ"ל והן עשרה הרוגי מלכות וז"ס אשלמותם למלכות שמים. וכמ"ש בז"ח רות דף ס"ט ע"ג ר' יודאי הוה קמיה דר' עזריה בן סימאי כו' אמר סוד ה' ליריאיו עשרה סבי קטולי מלכות על מכירת יוסף א"ל פנחס הוא אליהו א"ל ר"ע ל"ל זכות אבות אמר. ומבני יששכר יודעי בינה לעתים פתח