עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › יהל אור

יהל אור קכב

Yahel Ohr 122 · יהל אור · free full Hebrew text

Open in the reader →

יגנז הסוד באלו הדברים ולא ניתן לו וזהו מחולל מפשעינו שנעשה חול דברי' של חול והוא בפשעינו כמ"ש ויתעבר ה' בי למענכם וזהו נבזה לא תאר לו כו' ולעתיד יתגלה הסוד שבתוכו וזהו התורה חדשה שיתגלה לעתיד וגרם הכאת הסלע דהוא קליפה תניינא הרמז כנ"ל ולכן נגזר המיתה והקבורה בצולמא דלאו דיליה ואיו מתגלין אלא הטפין דנפקו ע"י. וז"ש ותמן הוא קבור ההוא דאתמר בי' כל הולך על גחון ר"ל משה שהוא התנין הגדול לויתן נחש בריח כמ"ש שם דף רע"ח ורע"ט תנינא דמתני' דבה אתרבו תניני ימא כו' ואינון מארי מתני' תנינא התנין הגדול נחש בריח לקבל בריח התיכון כו' אדהכי הא נונא רבא אזדמן לגביה ואמר ר"מ איתן מושבך ושים בסלע קנך תניא דמסייע לך דהא נונין בסלע קנא דלהון כו' מאן הוא דנחית לתהומא רבא לאשכחא זמנא דא אלא אנת דאתמר בך צדקתך כהררי אל משפטיך תהום רבה כמה מארי מתני' דבעו לנחתא לעומק' כו' ונחתו תמן ולא סליקו כו' ומאן דנקיבו דיליה בההוא סלע בלא רשו אתא חויא לנשכא לי' כו' תהו קו ירוק קליפה ירוקה דאגוזא תניינא בהו אבנין מפולמין דאינון סלעים תקיפין דמארי מתני' פסקו מינייהו כמה פסקות לאפקא מי' דאורייתא ובג"ד אתקריאו אבנים מפולמות דמינייהו מיין נפקין כו' וכלה נחתין בגינך בתהומא לסייע לך ואנת תניא דמסייע לך יתיר מכלהו בגין דאנת (כו' ע"ש עד) לויתן ע"ש אורייתא דאתמר בי' כי לוית חן הם לראשך כו'. והכל ע"ש הסוד דקבור ברמז שהוא הסלע קליפה תנינא וזהו ושים בסלע קנך שגנוז בסלע והוא סוד דרך נחש עלי צור שזה הנחש גנוז בצור והוא סוד הסלע שלא נתקן הנחש עלי צור כמ"ש בז"ח דף כ"ו ע"ג וע"ד ע"ש. וז"ש גבריאל גבר אל שנהר הראשון הוא רפאל סוד העפר ששם נכנס בן עזאי כנ"ל בפ' פקודי וז"ס אשר שם הזהב בסוד ועפרות זהב לו וזה הנהר הוא בסוד גבריאל בצפון והוא גבר כמ"ש גבר אל והוא קרות הגבר בחצות כמ"ש בפ' שלח לך דף קע"א ע"ב מבתר פלגו דלילי' שלהובא דעמודא דיצחק נפיק ובטש בהאי תרנגולא דאקרי גבר כגוונא דגבר אחרא עלאה עליה כיון דבטש ביה בהאי גבר קרי ויהיב שית קלין כו' (שהוא רזא דשש כמ"ש בפ' תרומה דף קל"ט ע"א ושש דא איהו בוצא דשית חוטין מתחברן ודא איהו וגויתו כתרשיש כו') ודא איהו תרנגולא דקרי ולא שכיך ולבתר קרי כמלקדמין מאי קרי כל עובדין דבני עלמא בגין דאיהו מארי דאחמתא וקסת הסופר בחרצוי (כמ"ש ואיש א' בתוכם לבוש בדים וקסת הסופר במתניו והוא גבריאל כידוע) וכל עובדין דבני עלמא כתב בכל יומא (וז"ס וביד כל אדם יחתום כמש"ל) ובליליא בתר דקרי כל קריאן אלין קרי כל מה דכתב ביממא (וז"ס מ"ש למעלה שאומר קול אומר קרא ואמר מה אקרא כל הבשר חציר כו' שהוא שור אוכל עשב מצמיח חציר לבהמה ואינון שהן מסטרא דשמאלא) ואלמלא רגלוי אצבען דיליה כו' יהא מוקיד עלמא בשלהובוי ומה עבדי כיון דסליק צפרא וחוטא דנהירו דקיק נפיק מסטר דרום כדין מתחברין כלהו ואתעבידו תרין רגלין תרין טלפין כעגלא לקיימא דכתיב וכף רגליהם ככף רגל עגל והא ידעת רזא דא. והענין הוא כי חילוק האצבעות הוא מורה על אחיזת ס"א ולכן בלילה הוא שס"א יש לו אחיזה למעלה והוא במדת הגבורה כידוע והוא בגבריאל כמ"ש לעיל שלכן הוא באצבעין כתרנגול וביום שאז יוצא חוט החסד והוא נכלל בחסד כידוע נתחבר הרגלין ונעשה טלפין ואעפ"כ יש סדק בין הטלפין על אחיזתם מעט והוא גבר והוא שור שעליו נאמר ככף רגל עגל כמ"ש בקש יחזקאל והפכו לכרוב שלא יזכר מעשה עגל כמ"ש בז"ח פ' יתרו דף ל"ב ע"ד וכף רגליהם ככף רגל עגל בחיבורא דהא סטרא ול"ל אצבעאן לתתא בגין דאצבעאן לתתא אחזיין חילין אחרנין בדיוקנא אוחרא וע"ד ב"נ אחזי באצבעין חילין אחרנין לעילא בידין וחילין אחרנין לתתא ברגלין ואלין לא רשימין בגווייהו חילין אחרנין דס"א וע"ד אקרון רגל ישרה דסתים לסטרא דא ואינון כף אחת ואע"ג דלא מתפרשין בפרישו דאצבעאן בחילין אחרנין דס"א אית בהו רשימו חד למיהב דוכתא לס"א ואתחזיין לתתא ככף רגל עגל אבל לא כף לאסטאה אע"ג דאינון רגל עגל ישרה איהו כו'. וז"ש כאן גבריאל עליה אתמר לגבר אשר דרכו נסתרה ויסך אלוה בעדו. ר"ל הרמז שהוא בגבריאל שדרכו נסתרה ויסך כו' וז"ש גבריאל גבר אל כו' ר"ל שעליו נאמר לגבר כו' והוא ראיה שהרמז בגבריאל והוא הגיחון ששם הולך על גחון כנ"ל ושם מסטרא דשמאלא הנחש שהוא בשמאלא כמ"ש בפ' נח שהוא הולך על גחון ושם נשיך החויא מאן דנקיב לההוא סלע בלא רשו כנ"ל ושם הסלע ושם נחש עלי צור כמש"ל וז"ס וא"ו דגחון גדול האיש משה גדול והוא אמצע של תורה לויתן נחש בריח הבריח התיכון כמש"ל ושם קבור בסלע על חטא הסלע בנחש כנ"ל בז"ח פ' בשלח והוא הולך בגלותא בת"ח ומתגלה בהם והכל ברמז כנ"ל וכמ"ש בפ' משפטים בר"מ ע"ש וז"ש הולך על הגחון שעל הגחון הולך בגלותא. וז"ש ולא ידע גבר ית קבורתיה עד יומא הדין. כנ"ל לית מאן דאפיק מיניה חכמה דאיהו מלגאו (כו') הלכה למשה מסיני. וז"ש דאתגליא תמן שם בהלכה הנ"ל נתגלה וז"ש ודא איהו רמז. ואמר ולחכימא ברמיזא ר"ל כאן נכנס אחר שהיה חכם גדול כמ"ש בירושלמי וכאן נכנס ונשכו הנחש בשמאלא ואתדבק שם כנ"ל בפ' פקודי]. תליתאה עאל בחדקל חד קל ודא לישנא חדידא קלא לדרשא [ר"ל שחדקל הוא סוד הדרשה שהוא דרך קל וחריף ולכן נקרא חדקל כמ"ש (ברכות נט ב) חדקל שמימיו חדין וקלין אמר רבא הני בני מחוזא דחריפין דשתו מיא דדגלת כו' וכאן נכנס בן זומא כמ"ש (סוף סוטה) משמת ב"ז בטלו הדרשנים. והן ג' יסודות פישון עפר גיחון אש חדקל רוח גבריא"ל נוריא"ל רפא"ל]. רביעאה עאל בפרת דאיהו מוחא דבי' פריה ורביה [שהוא מעין הנובע לאין סוף והוא אור הגנוז ימינא דעלמא ושם נתבקע ימא דאורייתא כמ"ש (בכורות נ"ה ב') לא פרת שמו אלא יובל שמו כמ"ש ועל יובל ישלח שרשיו וכאן לא יראה כי יבא חום ולכן נכנס ויצא בשלום. וז"ס (מנחות כ"ט ב) שאמר משה רע"ה להקב"ה יש לך אדם כזה ואתה נותן תורה ע"י שהוא נכנס בסוד הלכה למשה מסיני. וז"ס כיון שהגיע לדבר אחד א"ל תלמידיו מנין לך א"ל הל"מ נתיישבה דעתו] בן זומא וב"ע דעאלו בקלפין דאורייתא הוו לקאן בהון ר"ע עאל במוחא אתמר בי' עאל בשלם ונפק בשלם וכן אמר בתיקונין תנ"ד דף צ"א ע"א ומשם יפרד והיה לד' ראשים דאיהו ד' אתוון דשם בן ד' כו' ועוד ונהר כו' ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים אלין תרין דרועין ותרין שוקין כו' ואית נהר לתתא דאיהו מטטרו"ן דאתפרש לד' סטרין דאינון מיכא"ל גבריא"ל נוריא"ל רפא"ל שם הא' פישון כו' חדקל חד קל דא חריפא בלישנא חד מסט' דימינא קל מסטרא דשמאלא לאולפא תרווייהו חד בשנים וקל בשפוון ובג"ד פישון